Family status, the form, and wanting things

Formsמַצָּב מִשְׁפַּחְתִּי — family status

The five answers to the question. All agree like adjectives.

Word	m.s	f.s	m.pl	f.pl
single, unmarried	רַוָּקravak	רַוָּקָהravaka	רַוָּקִיםravakim	רַוָּקוֹתravakot
married	נָשׂוּיnasui	נְשׂוּאָהnesua	נְשׂוּאִיםnesuim	נְשׂוּאוֹתnesuot
divorced	גָּרוּשׁgarush	גְּרוּשָׁהgrusha	גְּרוּשִׁיםgrushim	גְּרוּשׁוֹתgrushot
widowed	אַלְמָןalman	אַלְמָנָהalmana	אַלְמָנִיםalmanim	אַלְמָנוֹתalmanot
engagedThe odd one out: its feminine ends in ־ֶסֶת, not ־ָה.	מְאוֹרָסmeoras	מְאוֹרֶסֶתmeoreset	מְאוֹרָסִיםmeorasim	מְאוֹרָסוֹתmeorasot

Vocabularyפְּרָטִים אִישִׁיִּים — personal details

Most of these are construct pairs: two nouns welded together, no word for "of".

Hebrew	Reading	English
שֵׁם פְּרָטִי	shem prati	first name
שֵׁם מִשְׁפָּחָה	shem mishpacha	family name
כְּתוֹבֶת	ktovet	address
מַצָּב מִשְׁפַּחְתִּי	matzav mishpachti	family status
גִּיל	gil	age
אֶרֶץ לֵידָה	eretz leda	country of birth
שְׁנַת לֵידָה	shnat leda	year of birth
מִין	min	sex, gender
רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה	rosh memshala	prime minister
חֲבֵר כְּנֶסֶת	chaver knesset	member of KnessetFeminine: חַבְרַת כְּנֶסֶת, chavrat knesset. Only the first word changes; כְּנֶסֶת never does.
סוֹפֵרm.s	sofer	writer
סוֹפֶרֶתf.s	soferet	writer

Vocabularyטוֹפֶס / שְׁאֵלוֹן — the form, the questionnaire

Hebrew	Reading	English
מִסְפַּר תְּעוּדַת זֶהוּת	mispar te'udat zehut	identity card numberWritten ת"ז on the sheet.
מִסְפַּר טֶלֶפוֹן	mispar telefon	telephone number
תַּאֲרִיךְ לֵידָה	ta'arich leda	date of birth
שֵׁם הָאִמָּא	shem ha-ima	mother's name
שֵׁם הָאַבָּא	shem ha-aba	father's name

VocabularyAround the form

Hebrew	Reading	English
מִבְחָן	mivchan	test, exam
בְּחִינָה	bechina	test, examSame thing as מִבְחָן.
זָכָר	zachar	maleThe two answers to מִין.
נְקֵבָה	nekeva	female
חֲתִימָה	chatima	signature
לַחְתּוֹם	lachtom	to sign
בֶּן זוּגm.s	ben zug	partner, spouse
בַּת זוּגf.s	bat zug	partner, spouse
בַּעֲלִי	ba'ali	my husband
אִשְׁתִּי	ishti	my wife

FormsSingular and plural

Word	sg	pl
country, land	אֶרֶץeretz	אֲרָצוֹתaratzot
young	צָעִירtza'ir	צְעִירִיםtze'irim
group	קְבוּצָהkvutza	קְבוּצוֹתkvutzot
sick, ill	חוֹלֶה?chole	חוֹלִים?cholim

Vocabularyשֵׁמוֹת עֶצֶם — nouns, first column

Hebrew	Reading	English
תִּיק	tik	bag
יָם	yam	sea
שֶׁמֶשׁ	shemesh	sun
תְּמוּנָה	tmuna	picture, photo
כֶּסֶף	kesef	money
חֲנוּת	chanut	shop
דֶּלֶת	delet	door
שׁוּלְחָן	shulchan	table
חַלּוֹן	chalon	window

VocabularyNouns, second column

Hebrew	Reading	English
לְאַט	le'at	slowlyOpposed to מַהֵר on the sheet.
מַהֵר	maher	fast, quickly
מִסְעָדָה	mis'ada	restaurant
שֵׁרוּתִים	sherutim	toilets
שָׁעוֹן	sha'on	watch, clock
מַתָּנָה	matana	present, gift
הַצָּעָה	hatza'a	offer, proposal
מִכְתָּב	michtav	letter (post)
מַפְתֵּחַ	mafteach	key
מְכוֹנִית	mechonit	car

Vocabularyשִׁיעוּר — the lesson

Hebrew	Reading	English
אוּנִיבֶרְסִיטָה	universita	university
שְׁאֵלָה	she'ela	question
מַחְשֵׁב	machshev	computer
אִינְטֶרְנֶט	internet	internet
סֶרֶטsg	seret	film
סְרָטִיםpl	sratim	films
קוֹלְנוֹעַ	kolno'a	cinema

Vocabularyתַּלְמִיד, תַּלְמִידָה — the pupil

Hebrew	Reading	English
דַּףsg	daf	sheet, page
דַּפִּיםpl	dapim	sheets, pages
סֵפֶרsg	sefer	book
סְפָרִיםpl	sfarim	books
לוּחַ	luach	board
חָבֵרsg	chaver	friend
חֲבֵרִיםpl	chaverim	friends
כִּסֵּא	kise	chair
לֶחֶם?	lechem	bread

DialogueCoffee, tea, and a nudnik

The two last lines are the exercise: a quantifier goes in each blank.

גַּדִי, אַתָּה רוֹצֶה קָפֶה?
Gadi, ata rotze kafe?
Gadi, do you want coffee?
יֵשׁ חָלָב?
yesh chalav?
Is there milk?
לֹא, אֵין חָלָב.
lo, ein chalav.
No, there is no milk.
אֲנִי לֹא רוֹצֶה קָפֶה בְּלִי חָלָב...
ani lo rotze kafe bli chalav...
I don't want coffee without milk...
אַתָּה רוֹצֶה תֵּה?
ata rotze te?
Do you want tea?
יֵשׁ דְּבַשׁ?
yesh dvash?
Is there honey?
לֹא, אֵין דְּבַשׁ. יֵשׁ לִימוֹן, וְיֵשׁ סוּכָר...
lo, ein dvash. yesh limon, ve-yesh sukar...
No, there is no honey. There is lemon, and there is sugar...
אֲנִי לֹא רוֹצֶה תֵּה בְּלִי דְּבַשׁ...
ani lo rotze te bli dvash...
I don't want tea without honey...
מָה אַתָּה רוֹצֶה?
ma ata rotze?
What do you want?
מַה יֵּשׁ?
ma yesh?
What is there?
אַתָּה נוּדְנִיק גָּדוֹל! יֵשׁ מִיץ תַּפּוּזִים, יֵשׁ גְּלִידָה, יֵשׁ עוּגָה, יֵשׁ שׁוֹקוֹלָד...
ata nudnik gadol! yesh mitz tapuzim, yesh glida, yesh uga, yesh shokolad...
You are a big nudnik! There is orange juice, there is ice cream, there is cake, there is chocolate...
טוֹב, אֲנִי רוֹצֶה כּוֹס מִיץ תַּפּוּזִים קַר וַחֲתִיכַת עוּגָה.
tov, ani rotze kos mitz tapuzim kar va-chatichat uga.
Fine, I want a glass of cold orange juice and a slice of cake.
יוֹפִי! אֲנִי רוֹצֶה קְצָת גְּלִידָה וְכוֹס מַיִם קָרִים!
yofi! ani rotze ktzat glida ve-chos mayim karim!
Great! I want a bit of ice cream and a glass of cold water!

Formsלִרְצוֹת — to want, present tense

Word	Po'al	m.s	f.s	m.pl	f.pl
to wantלִרְצוֹתlirtzotר.צ.ה · pa'al	לִרְצוֹתlirtzotר.צ.ה · pa'al	רוֹצֶהrotze	רוֹצָהrotza	רוֹצִיםrotzim	רוֹצוֹתrotzot

Drillהַשְׁלִימוּ — fill in the blanks

הוּא לֹא רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת קָפֶה בְּלִי חָלָב. He does not want to drink coffee without milk.
אַתֶּן רוֹצוֹת לֶאֱכוֹל גְּלִידָה? לֹא, אֲנַחְנוּ רוֹצוֹת לֶאֱכוֹל עוּגָה. Do you (f.pl) want to eat ice cream? No, we want to eat cake.
הֵן רוֹצוֹת לִשְׁתּוֹת מִיץ תַּפּוּזִים קַר. They (f) want to drink cold orange juice.
אַתָּה רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת תֵּה חַם? לֹא, אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת תֵּה קַר. Do you want to drink hot tea? No, I want to drink cold tea.
אַתֶּם רוֹצִים לִשְׁתּוֹת קָפֶה? לֹא, אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִשְׁתּוֹת מַיִם קָרִים. Do you (m.pl) want coffee? No, we want cold water.
הֵם לֹא חוֹלִים, אֲבָל הֵם רוֹצִים לִשְׁתּוֹת תֵּה עִם דְּבַשׁ וְלִימוֹן. They are not ill, but they want tea with honey and lemon.
אַתְּ רוֹצָה לִשְׁתּוֹת מַיִם קָרִים? לֹא, אֲנִי רוֹצָה לִשְׁתּוֹת תֵּה חַם. Do you (f) want cold water? No, I want hot tea.
הִיא חוֹלָה. הִיא רוֹצָה לִשְׁתּוֹת רַק תֵּה חַם עִם דְּבַשׁ וְלִימוֹן. She is ill. She only wants hot tea with honey and lemon.

Dialogueסְתָיו שָׁפִיר introduces herself

שְׁמִי סְתָיו שָׁפִיר.
shmi Stav Shapir.
My name is Stav Shapir.
אֲנִי חַבְרַת כְּנֶסֶת בְּמִפְלֶגֶת הָעֲבוֹדָה.
ani chavrat knesset be-mifleget ha-Avoda.
I am a member of Knesset for the Labour party.
נוֹלַדְתִּי בִּנְתַנְיָה, בְּיִשְׂרָאֵל, בִּשְׁנַת 1985.
noladeti bi-Netanya, be-Yisrael, bi-shnat elef tsha me'ot shmonim ve-chamesh.
I was born in Netanya, in Israel, in 1985.
אֲנִי רַוָּקָה.
ani ravaka.
I am single.
אֲנִי גָּרָה בְּתֵל אָבִיב יָפוֹ.
ani gara be-Tel Aviv Yafo.
I live in Tel Aviv-Yafo.
אֲנִי עִיתוֹנָאִית.
ani itona'it.
I am a journalist.

Dialogueמַרְיוֹ לֵוִי introduces himself

שְׁמִי מַרְיוֹ לֵוִי. אֲנִי מְהַנְדֵּס.
shmi Mario Levi. ani mehandes.
My name is Mario Levi. I am an engineer.
נוֹלַדְתִּי בְּאַרְגֶּנְטִינָה. אֲנִי לֹא צַבָּר.
noladeti be-Argentina. ani lo tzabar.
I was born in Argentina. I am not a sabra.
אֲנִי אַלְמָן.
ani alman.
I am a widower.
אֲנִי גָּר בְּתֵל אָבִיב בִּרְחוֹב בַּלְפוּר מִסְפָּר 5.
ani gar be-Tel Aviv bi-rchov Balfur mispar chamesh.
I live in Tel Aviv, at 5 Balfour Street.
אֲנִי יוֹדֵעַ הַרְבֵּה שָׂפוֹת: סְפָרַדִּית, אַנְגְּלִית, רוֹמָנִית, אִיטַלְקִית, צָרְפָתִית וּקְצָת עִבְרִית.
ani yode'a harbe safot: sfaradit, anglit, romanit, italkit, tzarfatit u-ktzat ivrit.
I know many languages: Spanish, English, Romanian, Italian, French and a little Hebrew.
אֲנִי קוֹרֵא הַרְבֵּה סְפָרִים וְעִיתּוֹנִים.
ani kore harbe sfarim ve-itonim.
I read a lot of books and newspapers.
אֲנִי גַּם כּוֹתֵב שִׁירִים.
ani gam kotev shirim.
I also write poems.
עַכְשָׁיו אֲנִי לֹא עוֹבֵד. אֲנִי רַק לוֹמֵד.
achshav ani lo oved. ani rak lomed.
Right now I am not working. I am only studying.
אֲנִי מַרְגִּישׁ טוֹב בְּיִשְׂרָאֵל.
ani margish tov be-Yisrael.
I feel good in Israel.

Dialogueשִׁמְעוֹן פֶּרֶס introduces himself

שְׁמִי שִׁמְעוֹן פֶּרֶס.
shmi Shim'on Peres.
My name is Shimon Peres.
אֲנִי הַנָּשִׂיא שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.
ani ha-nasi shel medinat Yisrael.
I am the president of the State of Israel.
נוֹלַדְתִּי בְּפּוֹלִין. אֲנִי לֹא צַבָּר.
noladeti be-Polin. ani lo tzabar.
I was born in Poland. I am not a sabra.
אֲנִי אַלְמָן.
ani alman.
I am a widower.
אֲנִי גָּר בְּתֵל אָבִיב וְגַם בִּירוּשָׁלַיִם.
ani gar be-Tel Aviv ve-gam bi-Yerushalayim.
I live in Tel Aviv and also in Jerusalem.
אֲנִי קוֹרֵא הַרְבֵּה סְפָרִים.
ani kore harbe sfarim.
I read a lot of books.
אֲנִי גַּם כּוֹתֵב שִׁירִים.
ani gam kotev shirim.
I also write poems.
אֲנִי יוֹדֵעַ הַרְבֵּה שָׂפוֹת.
ani yode'a harbe safot.
I know many languages.

VocabularyWords from the worksheets

Hebrew	Reading	English
נוּדְנִיק	nudnik	pest, nagFrom Yiddish. Someone who will not let it go.
דְּבַשׁ	dvash	honey
סוּכָר	sukar	sugar
חָלָב	chalav	milk
לִימוֹן	limon	lemon
מִיץ תַּפּוּזִים	mitz tapuzim	orange juice
שׁוֹקוֹלָד	shokolad	chocolate
בְּלִי	bli	without
חַם	cham	hot
קַר	kar	cold
צַבָּר	tzabar	sabra, born in Israel
מְהַנְדֵּס	mehandes	engineer
עִיתוֹנָאִיתf.s	itona'it	journalist
מִפְלָגָה	miflaga	political party
נָשִׂיא	nasi	president
תַּפְקִיד	tafkid	role, position
שָׂפָהsg	safa	language
שָׂפוֹתpl	safot	languages
הַרְבֵּה	harbe	a lot of, many
קְצָת	ktzat	a little, a bit of
רַק	rak	only
כּוֹס	kos	glass, cup
חֲתִיכָה	chaticha	piece, slice

Formsבָּא לִי — what people actually say

The street version of רוֹצֶה. Not on the sheet, added on request. Spoken only: never in a form, never in writing to an office.

I feel like, I fancyבָּא never changes. The person is carried entirely by the ל־ ending.

1s

בָּא לִיba li

m.2s

בָּא לְךָba lecha

f.2s

בָּא לָךְba lach

m.3s

בָּא לוֹba lo

f.3s

בָּא לָהּba la

1pl

בָּא לָנוּba lanu

m.2pl

בָּא לָכֶםba lachem

f.2pl

בָּא לָכֶןba lachen

m.3pl

בָּא לָהֶםba lahem

f.3pl

בָּא לָהֶןba lahen

Dialogueבָּא לִי in use

בָּא לִי קָפֶה.
ba li kafe.
I feel like a coffee.
בָּא לִי לִשְׁתּוֹת מַשֶּׁהוּ קַר.
ba li lishtot mashehu kar.
I feel like drinking something cold.
לֹא בָּא לִי.
lo ba li.
I don't feel like it. I can't be bothered.
בָּא לְךָ גְּלִידָה?
ba lecha glida?
Do you feel like ice cream?
מַה בָּא לָךְ לַעֲשׂוֹת הָעֶרֶב?
ma ba lach la'asot ha-erev?
What do you feel like doing this evening?

NotesKey points

סְמִיכוּת, the construct chain: two nouns welded together with no word for "of". שֵׁם מִשְׁפָּחָה, אֶרֶץ לֵידָה, מִסְפַּר טֶלֶפוֹן, תְּעוּדַת זֶהוּת, חֲבֵר כְּנֶסֶת. Only the FIRST word changes shape; the second is untouched.
A feminine first word ends ־ַת instead of ־ָה: תְּעוּדָה gives תְּעוּדַת זֶהוּת, חֲבֵרָה gives חַבְרַת כְּנֶסֶת, שָׁנָה gives שְׁנַת לֵידָה.
The article ה goes in front of the SECOND word, never the first: תְּעוּדַת הַזֶּהוּת, not הַתְּעוּדַת זֶהוּת.
A masculine plural first word ends ־ֵי instead of ־ִים: חַבְרֵי כְּנֶסֶת, מִסְפְּרֵי טֶלֶפוֹן.
רוֹצֶה takes an infinitive, and the infinitive never agrees with anything: אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִשְׁתּוֹת. The negation goes before רוֹצֶה, never before the infinitive: אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת.
In an echo answer the agreement follows the pronoun of the ANSWER, not of the question: אַתֶּן רוֹצוֹת gets אֲנַחְנוּ רוֹצוֹת if that "we" is feminine, but רוֹצִים if it is mixed or masculine.
בְּ contracts before a word starting with a sheva: בְּ + יְרוּשָׁלַיִם gives בִּירוּשָׁלַיִם, בְּ + שְׁנַת gives בִּשְׁנַת, בְּ + רְחוֹב gives בִּרְחוֹב. The be- becomes bi-.
בָּא לִי is a subjectless construction: linguists describe it as an invariable masculine-singular predicate with a dative experiencer. That is why בָּא does not change while the ל־ ending carries the person. You will still hear בָּאָה לִי in the street; the frozen בָּא is the safe default.
An address in a form is written bare, with no preposition: רְחוֹב בַּלְפוּר 5, תֵּל אָבִיב. The בְּ and בִּ belong to the sentence אֲנִי גָּר בְּ, not to the field.