שֵׁם פֹּעַל — the infinitive

DialogueDialogueחַם מְאוֹד הַיּוֹם — going to the seaחַם מְאוֹד הַיּוֹם — aller à la mer

Two uses of יָכוֹל in five lines, one negative and one positive, and both of them followed by an infinitive.Deux emplois de יָכוֹל en cinq répliques, un négatif et un positif, tous deux suivis d'un infinitif.

חַם מְאוֹד הַיּוֹם. אַתָּה בָּא לַיָּם?
cham me'od ha-yom. ata ba la-yam?
It is very hot today. Are you coming to the sea?Il fait très chaud aujourd'hui. Tu viens à la mer ?
אֲנִי רוֹצֶה, אֲבָל...
ani rotze, aval...
I would like to, but...Je veux bien, mais...
מָה הַבְּעָיָה?
ma ha-be'aya?
What is the problem?Quel est le problème ?
אֲנִי לֹא יָכוֹל לָבוֹא לַיָּם, יֵשׁ לִי מִבְחָן מָחָר. אוּלַי רוּתִי יְכוֹלָה.
ani lo yachol lavo la-yam, yesh li mivchan machar. ulay Ruti yechola.
I cannot come to the sea, I have an exam tomorrow. Maybe Ruti can.Je ne peux pas venir à la mer, j'ai un examen demain. Peut-être que Routi peut.
זֶה רַעְיוֹן טוֹב.
ze ra'ayon tov.
That is a good idea.C'est une bonne idée.

NotesNotesWhat calls for an infinitiveCe qui appelle un infinitif

Four verbs govern an infinitive: רוֹצֶה, יָכוֹל, אוֹהֵב, יוֹדֵעַ carry person and gender; the infinitive never moves.Quatre verbes gouvernent un infinitif : רוֹצֶה, יָכוֹל, אוֹהֵב, יוֹדֵעַ portent la personne et le genre ; l'infinitif ne bouge jamais.אֲנִי רוֹצֶה לְשַׁלֵּם · הֵן רוֹצוֹת לִקְנוֹת · אַתֶּם יוֹדְעִים לְשַׂחֵק
Conjugated when the verb is the main verb of the sentence; infinitive when another verb already is.Conjugué quand le verbe est le verbe principal de la phrase ; infinitif quand un autre verbe l'est déjà.הֵם מְטַיְּלִים בְּאֵירוֹפָּה · הֵם רוֹצִים לְטַיֵּל בְּאֵירוֹפָּה
פִּעֵל builds the infinitive as לְ plus a-e; verbs whose third root letter is ה build it in ־וֹת.פִּעֵל construit l'infinitif avec לְ plus a-e ; les verbes dont la troisième lettre de racine est ה le construisent en ־וֹת.לְדַבֵּר · לְשַׁלֵּם · לְחַפֵּשׂ · לְטַיֵּל · לִשְׁתּוֹת · לִקְנוֹת · לַעֲשׂוֹת · לִרְאוֹת · לַעֲלוֹת · לִרְצוֹת
In the ל"ה family the vowel after ל is i, or a before a guttural; the second root letter decides.Dans la famille ל"ה, la voyelle après ל est i, ou a devant une gutturale ; la deuxième lettre de la racine décide.לִקְנוֹת · לִשְׁתּוֹת · לַעֲשׂוֹת · לַעֲלוֹת

NotesNotesThe yod that does not belongLe yod qui n'a rien à faire là

A chirik under the infinitive prefix is never written with a yod, not even in full spelling: לִשְׁתּוֹת, never לישתות.Un hirik sous le préfixe de l'infinitif ne s'écrit jamais avec un yod, même en écriture pleine : לִשְׁתּוֹת, jamais לישתות.לִשְׁתּוֹת · לשתות
The same holds for every ל"ה infinitive: לִקְנוֹת, liknot, not ליקנות.Pareil pour tous les infinitifs ל"ה : לִקְנוֹת, liknot, pas ליקנות.לִקְנוֹת
לִרְאוֹת keeps its א; drop it and you have written לִירוֹת, to shoot, a real and different verb.לִרְאוֹת garde son א ; sans lui, on a écrit לִירוֹת, tirer, un autre verbe qui existe.לִרְאוֹת · לִירוֹת

FormsFormesיָכוֹל — can, and it needs an infinitiveיָכוֹל — pouvoir, et il lui faut un infinitif

WordMot	Po'al	m.s	f.s	m.pl	f.pl
can, to be ablepouvoirIt has no infinitive you can use in modern Hebrew, so it is learnt as four present forms and nothing else. It never stands alone either: it always drags an infinitive behind it, exactly like רוֹצֶה, צָרִיךְ and אוֹהֵב.Il n'a pas d'infinitif utilisable en hébreu moderne, donc il s'apprend comme quatre formes du présent et rien d'autre. Il ne tient pas debout tout seul non plus : il traîne toujours un infinitif derrière lui, exactement comme רוֹצֶה, צָרִיךְ et אוֹהֵב.pa'al	pa'al	יָכוֹלyachol	יְכוֹלָהyechola	יְכוֹלִיםyecholim	יְכוֹלוֹתyecholot

NotesNotesעִם and אִם sound the sameעִם et אִם se prononcent pareil

עִם with an ayin is with; אִם with an alef is if: same sound, decide from the meaning.עִם avec un ayin, c'est avec ; אִם avec un alef, c'est si : même son, on décide d'après le sens.עִם · אִם
The sentence on the sheet uses the second one: אִם הוּא יָכוֹל, גַּם אֲנִי יָכוֹל. If he can, I can too.La phrase de la fiche utilise le second : אִם הוּא יָכוֹל, גַּם אֲנִי יָכוֹל. S'il peut, moi aussi je peux.אִם הוּא יָכוֹל, גַּם אֲנִי יָכוֹל

VocabularyVocabulaireHow often — the frequency wordsÀ quelle fréquence : les mots de fréquence

HebrewHébreu	ReadingLecture	MeaningSens
תָּמִיד	tamid	alwaystoujours
לִפְעָמִים	lif'amim	sometimesparfois
בְּדֶרֶךְ כְּלָל	be-derech klal	usuallyd'habitude
אַף פַּעַם לֹא	af pa'am lo	neverjamaisThe לֹא is part of the expression and cannot be dropped: אַף פַּעַם לֹא without the negative does not mean anything.Le לֹא fait partie de l'expression et ne peut pas sauter : אַף פַּעַם לֹא sans la négation ne veut rien dire.

NotesNotesלַיָּם — the article hiding in the prefixלַיָּם — l'article caché dans le préfixe

לַיָּם is לְ + הַ + יָם: the ה vanishes into the prefix, only its patach shows the sea is definite.לַיָּם, c'est לְ + הַ + יָם : le ה disparaît dans le préfixe, seul son patah montre que la mer est définie.לַיָּם · לַקַּנְיוֹן · לַשּׁוּק · לַבַּיִת · לַמּוּזֵאוֹן

DialogueDialogueפִּעֵל in real sentencesפִּעֵל dans de vraies phrases

Fourteen sentences that each turn on one פִּעֵל verb. Read them for the alternation: where the verb is the main one it is conjugated, where another verb governs it it stays an infinitive.Quatorze phrases qui tournent chacune autour d'un verbe פִּעֵל. À lire pour l'alternance : là où le verbe est le principal il est conjugué, là où un autre verbe le gouverne il reste à l'infinitif.

הַתַּיָּרִים אוֹהֲבִים לְטַיֵּל בִּמְקוֹמוֹת מְעַנְיְנִים.
ha-tayarim ohavim letayel bi-mkomot me'anyenim.
The tourists like to travel to interesting places.Les touristes aiment se promener dans des endroits intéressants.
סְלִיחָה, אֲנִי רוֹצֶה לְשַׁלֵּם אֶת הַחֶשְׁבּוֹן.
slicha, ani rotze leshalem et ha-cheshbon.
Excuse me, I would like to pay the bill.Pardon, je voudrais payer l'addition.
אַתֶּם יוֹדְעִים לְשַׂחֵק טֶנִיס?
atem yod'im lesachek tenis?
Do you know how to play tennis?Vous savez jouer au tennis ?
הַסְּטוּדֶנְטִים הָאֵלֶּה מְטַיְּלִים בְּכָל הָאָרֶץ.
ha-studentim ha-ele metaylim be-chol ha-aretz.
These students travel all over the country.Ces étudiants voyagent dans tout le pays.
יְלָדִים לֹא מְשַׁלְּמִים הַרְבֵּה כֶּסֶף בָּאוֹטוֹבּוּס.
yeladim lo meshalmim harbe kesef ba-otobus.
Children do not pay much money on the bus.Les enfants ne paient pas beaucoup d'argent dans le bus.
לָמָּה אַתָּה לֹא עוֹבֵד? אוּלַי אַתָּה רוֹצֶה לְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה בָּאִינְטֶרְנֶט?
lama ata lo oved? ulay ata rotze lechapes avoda ba-internet?
Why are you not working? Maybe you want to look for a job on the internet?Pourquoi tu ne travailles pas ? Tu veux peut-être chercher du travail sur internet ?
הַיְלָדִים לֹא בַּבַּיִת, הֵם מְשַׂחֲקִים בַּפַּארְק.
ha-yeladim lo ba-bayit, hem mesachakim ba-park.
The children are not at home, they are playing in the park.Les enfants ne sont pas à la maison, ils jouent au parc.
אֶת מִי אַתָּה מְחַפֵּשׂ פֹּה?
et mi ata mechapes po?
Who are you looking for here?Qui cherches-tu ici ?
אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְדַבֵּר עִם חֲבֵרִים עַל הַמְּסִיבָּה.
anachnu rotzim ledaber im chaverim al ha-mesiba.
We want to talk with friends about the party.Nous voulons parler avec des amis de la fête.
לָמָּה אַתְּ מְשַׂחֶקֶת בַּמַּחְשֵׁב, וְלֹא לוֹמֶדֶת?
lama at mesacheket ba-machshev, ve-lo lomedet?
Why are you playing on the computer instead of studying?Pourquoi joues-tu à l'ordinateur au lieu d'étudier ?
הִיא מְקַבֶּלֶת הַרְבֵּה מִכְתָּבִים וְאִי־מֵיְלִים מִכׇּל הָעוֹלָם.
hi mekabelet harbe michtavim ve-i-meylim mi-kol ha-olam.
She gets a lot of letters and emails from all over the world.Elle reçoit beaucoup de lettres et de mails du monde entier.
עַל מָה אַתֶּם מְדַבְּרִים כׇּל הַזְּמַן? עַל הַכֹּל.
al ma atem medabrim kol ha-zman? al ha-kol.
What do you talk about all the time? About everything.De quoi parlez-vous tout le temps ? De tout.
הַיְלָדִים הָאֵלֶּה מְקַבְּלִים כׇּל יוֹם שׁוֹקוֹלָד. זֶה בְּסֵדֶר?
ha-yeladim ha-ele mekablim kol yom shokolad. ze be-seder?
These children get chocolate every day. Is that all right?Ces enfants reçoivent du chocolat tous les jours. C'est normal ?
אַתָּה מְחַפֵּשׂ דִּירָה בְּתֵל אָבִיב? אָז בְּהַצְלָחָה.
ata mechapes dira be-Tel Aviv? az be-hatzlacha.
Are you looking for a flat in Tel Aviv? Then good luck.Tu cherches un appartement à Tel-Aviv ? Alors bonne chance.
בָּעֶרֶב, אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לְטַיֵּל בַּפַּארְק עִם הַכֶּלֶב.
ba-erev, anachnu holchim letayel ba-park im ha-kelev.
In the evening we go for a walk in the park with the dog.Le soir, nous allons nous promener au parc avec le chien.

TextTextePut רוֹצֶה in front and watch the verb go back to the infinitiveMets רוֹצֶה devant, et le verbe repasse à l'infinitif

אַתָּה מְטַיֵּל בַּמִּדְבָּר? — אַתָּה רוֹצֶה לְטַיֵּל בַּמִּדְבָּר?
ata metayel bamidbar? ← ata rotze letayel bamidbar?
Are you walking in the desert? ← Do you want to walk in the desert?Tu te promènes dans le désert ? ← Tu veux te promener dans le désert ?
הוּא מְשַׁלֵּם בַּמָּלוֹן בְּדוֹלָרִים. — הוּא רוֹצֶה לְשַׁלֵּם בַּמָּלוֹן בְּדוֹלָרִים.
hu meshalem bamalon bedolarim. ← hu rotze leshalem bamalon bedolarim.
He pays at the hotel in dollars. ← He wants to pay at the hotel in dollars.Il paie à l’hôtel en dollars. ← Il veut payer à l’hôtel en dollars.
אַתְּ מְחַפֶּשֶׂת עֲבוֹדָה בְּתֵל אָבִיב? — אַתְּ רוֹצָה לְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה בְּתֵל אָבִיב?
at mechapeset avoda betel aviv? ← at rotza lechapes avoda betel aviv?
Are you looking for work in Tel Aviv? ← Do you want to look for work in Tel Aviv?Tu cherches du travail à Tel Aviv ? ← Tu veux chercher du travail à Tel Aviv ?
הַיְלָדוֹת מְשַׂחֲקוֹת עַכְשָׁיו בַּפַּארְק. — הַיְלָדוֹת רוֹצוֹת לְשַׂחֵק בַּפַּארְק.
hayeladot mesachakot achshav bapark. ← hayeladot rotzot lesachek bapark.
The girls are playing in the park now. ← The girls want to play in the park.Les filles jouent maintenant au parc. ← Les filles veulent jouer au parc.
הֵם מְטַיְּלִים עַכְשָׁיו בְּאֵירוֹפָּה. — הֵם רוֹצִים לְטַיֵּל בְּאֵירוֹפָּה.
hem metaylim achshav be'eiropa. ← hem rotzim letayel be'eiropa.
They are travelling in Europe now. ← They want to travel in Europe.Ils voyagent maintenant en Europe. ← Ils veulent voyager en Europe.
אֲנִי מְדַבֶּרֶת עַכְשָׁיו בִּסְקַיְפּ. — אֲנִי רוֹצָה לְדַבֵּר בִּסְקַיְפּ.
ani medaberet achshav biskaip. ← ani rotza ledaber biskaip.
I am speaking on Skype now. ← I want to speak on Skype.Je parle maintenant sur Skype. ← Je veux parler sur Skype.
אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים דִּירָה בְּיָפוֹ. — אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְחַפֵּשׂ דִּירָה בְּיָפוֹ.
anachnu mechapsim dira beyafo. ← anachnu rotzim lechapes dira beyafo.
We are looking for a flat in Jaffa. ← We want to look for a flat in Jaffa.Nous cherchons un appartement à Jaffa. ← Nous voulons chercher un appartement à Jaffa.
אַתֶּם מְקַבְּלִים עִיתּוֹן בְּיוֹם שִׁישִׁי? — אַתֶּם רוֹצִים לְקַבֵּל עִיתּוֹן בְּיוֹם שִׁישִׁי?
atem mekablim iton beyom shishi? ← atem rotzim lekabel iton beyom shishi?
Do you get a newspaper on Friday? ← Do you want to get a newspaper on Friday?Vous recevez le journal le vendredi ? ← Vous voulez recevoir le journal le vendredi ?

DialogueDialogueמְסִיבָּה — what a party looks likeמְסִיבָּה — à quoi ressemble une fête

אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים מְסִיבּוֹת כׇּל שָׁבוּעַ, כִּי אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים מְסִיבּוֹת. גַּם בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ הַזֶּה אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים מְסִיבָּה גְּדוֹלָה.
anachnu osim mesibot kol shavua, ki anachnu ohavim mesibot. gam be-sof ha-shavua ha-ze anachnu osim mesiba gdola.
We throw parties every week, because we love parties. This weekend too we are throwing a big party.Nous faisons des fêtes chaque semaine, parce que nous aimons les fêtes. Ce week-end aussi, nous faisons une grande fête.
אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לַשּׁוּק וְקוֹנִים קְצָת פִּיתוֹת, חוּמוּס וְגַם פֵּרוֹת טוֹבִים: בָּנָנוֹת אוֹ תַּפּוּזִים.
anachnu holchim la-shuk ve-konim ktzat pitot, chumus ve-gam peirot tovim: bananot o tapuzim.
We go to the market and buy a few pittas, hummus and also good fruit: bananas or oranges.Nous allons au marché et achetons quelques pitas, du houmous et aussi de bons fruits : des bananes ou des oranges.
אֲנַחְנוּ קוֹנִים גַּם צִ'יפְּס, אֲבָל זֶה לֹא בָּרִיא, אָז אֲנַחְנוּ לֹא אוֹכְלִים הַרְבֵּה צִ'יפְּס.
anachnu konim gam chips, aval ze lo bari, az anachnu lo ochlim harbe chips.
We buy chips too, but that is not healthy, so we do not eat many chips.Nous achetons aussi des frites, mais ce n'est pas sain, alors nous n'en mangeons pas beaucoup.
אֲנַחְנוּ לֹא קוֹנִים הַרְבֵּה אוֹכֶל, כִּי גַּם הַחֲבֵרִים בָּאִים עִם אוֹכֶל: עִם הַלֶּחֶם אוֹ עִם הַחַלָּה הַמְּתוּקָה וְהָעוּגוֹת, וְזֶה כֵּיף.
anachnu lo konim harbe ochel, ki gam ha-chaverim ba'im im ochel: im ha-lechem o im ha-chala ha-metuka ve-ha-ugot, ve-ze keif.
We do not buy much food, because the friends come with food too: with the bread or with the sweet challah and the cakes, and that is fun.Nous n'achetons pas beaucoup de nourriture, parce que les amis viennent aussi avec de quoi manger : avec le pain ou avec la halla sucrée et les gâteaux, et c'est chouette.
אָה כֵּן, וְיֵשׁ בַּמְּסִיבָּה גַּם יַיִן, בִּירָה וּמִיץ.
a ken, ve-yesh ba-mesiba gam yayin, bira u-mitz.
Oh yes, and at the party there is also wine, beer and juice.Ah oui, et à la fête il y a aussi du vin, de la bière et du jus.
אֲנַחְנוּ שָׂמִים אֶת הָאוֹכֶל עַל הַשּׁוּלְחָן, מְדַבְּרִים, שׁוֹמְעִים מוּזִיקָה, שָׁרִים וְלִפְעָמִים גַּם רוֹקְדִים.
anachnu samim et ha-ochel al ha-shulchan, medabrim, shom'im muzika, sharim ve-lif'amim gam rokdim.
We put the food on the table, we talk, we listen to music, we sing and sometimes we dance too.Nous posons la nourriture sur la table, nous parlons, nous écoutons de la musique, nous chantons et parfois nous dansons aussi.

DialogueDialogueאֵיזֶה יֶלֶד מָתוֹק — four lines in the streetאֵיזֶה יֶלֶד מָתוֹק — quatre répliques dans la rue

אֵיזֶה יֶלֶד מָתוֹק!
eize yeled matok!
What a sweet child!Quel enfant adorable !
תּוֹדָה.
toda.
Thank you.Merci.
בֶּן כַּמָּה הוּא?
ben kama hu?
How old is he?Quel âge a-t-il ?
בֶּן שָׁלוֹשׁ וָחֵצִי.
ben shalosh va-chetzi.
Three and a half.Trois ans et demi.

DialogueDialogueל"ה infinitives in real sentencesLes infinitifs ל"ה dans de vraies phrases

The same verb twice in each line, once conjugated and once as an infinitive. That pairing is what makes the shape of the infinitive stick.Le même verbe deux fois par ligne, une fois conjugué et une fois à l'infinitif. C'est cet appariement qui fait retenir la forme de l'infinitif.

לָמָּה אַתְּ שׁוֹתָה תֵּה? אַתְּ אוֹהֶבֶת לִשְׁתּוֹת קָפֶה, נָכוֹן?
lama at shota te? at ohevet lishtot kafe, nachon?
Why are you drinking tea? You like drinking coffee, right?Pourquoi bois-tu du thé ? Tu aimes boire du café, non ?
הוּא קוֹנֶה סְפָרִים בַּחֲנוּת, כִּי הוּא אוֹהֵב לִקְנוֹת סְפָרִים חֲדָשִׁים.
hu kone sfarim ba-chanut, ki hu ohev liknot sfarim chadashim.
He buys books in the shop, because he likes buying new books.Il achète des livres au magasin, parce qu'il aime acheter des livres neufs.
אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים סָלָט גָּדוֹל. אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים לַעֲשׂוֹת סָלָטִים טוֹבִים.
anachnu osim salat gadol. anachnu ohavim la'asot salatim tovim.
We are making a big salad. We like making good salads.Nous faisons une grande salade. Nous aimons faire de bonnes salades.
אַתָּה רוֹאֶה סֶרֶט בַּסִּינֵמָטֶק? לֹא. אֲנִי אוֹהֵב לִרְאוֹת סְרָטִים בַּבַּיִת.
ata ro'e seret ba-sinematek? lo. ani ohev lir'ot sratim ba-bayit.
Are you watching a film at the cinematheque? No. I like watching films at home.Tu regardes un film à la cinémathèque ? Non. J'aime regarder des films à la maison.
הִיא לֹא סְטוּדֶנְטִית עַכְשָׁיו, אֲבָל הִיא רוֹצָה לִהְיוֹת סְטוּדֶנְטִית.
hi lo studentit achshav, aval hi rotza lihyot studentit.
She is not a student now, but she wants to be a student.Elle n'est pas étudiante en ce moment, mais elle veut être étudiante.
אֲנִי לֹא מִילְיוֹנֵר, אֲבָל אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת מִילְיוֹנֵר.
ani lo milyoner, aval ani rotze lihyot milyoner.
I am not a millionaire, but I want to be a millionaire.Je ne suis pas millionnaire, mais je veux être millionnaire.
הֵן קוֹנוֹת כַּרְטִיסִים לַקּוֹנְצֶרְט, הֵן רוֹצוֹת לִקְנוֹת כַּרְטִיס גַּם לְחָבֵר.
hen konot kartisim la-kontzert, hen rotzot liknot kartis gam le-chaver.
They are buying tickets for the concert, they want to buy a ticket for a friend too.Elles achètent des billets pour le concert, elles veulent acheter un billet pour un ami aussi.
מָה אַתָּה עוֹשֶׂה עַכְשָׁיו? אוּלַי אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ נֶחְמָד?
ma ata ose achshav? ulay ata rotze la'asot mashehu nechmad?
What are you doing now? Maybe you want to do something nice?Que fais-tu maintenant ? Tu veux peut-être faire quelque chose de sympa ?
הֵם קוֹנִים גִ'ינְס יָפֶה בַּקַּנְיוֹן. הֵם רוֹצִים לִקְנוֹת גַּם זָ'קֶט חָדָשׁ.
hem konim jins yafe ba-kanyon. hem rotzim liknot gam jaket chadash.
They are buying nice jeans at the mall. They want to buy a new jacket too.Ils achètent un beau jean au centre commercial. Ils veulent aussi acheter une veste neuve.
לָמָּה אַתֶּם עוֹלִים עַל הָהָר? כִּי אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים לַעֲלוֹת עַל הָהָר הַזֶּה.
lama atem olim al ha-har? ki anachnu ohavim la'alot al ha-har ha-ze.
Why are you climbing the mountain? Because we like climbing this mountain.Pourquoi montez-vous sur la montagne ? Parce que nous aimons monter sur cette montagne.

DialogueDialogueמַשֶּׁהוּ נֶחְמָד — a phone call about the mallמַשֶּׁהוּ נֶחְמָד — un coup de fil pour aller au centre commercial

הָלוֹ, יַעֵלִי? מָה אַתְּ עוֹשָׂה עַכְשָׁיו, אַתְּ רוֹצָה לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ נֶחְמָד?
halo, Yaeli? ma at osa achshav, at rotza la'asot mashehu nechmad?
Hello, Yaeli? What are you doing now, do you want to do something nice?Allô, Yaéli ? Que fais-tu maintenant, tu veux faire quelque chose de sympa ?
מָה אַתְּ רוֹצָה לַעֲשׂוֹת?
ma at rotza la'asot?
What do you want to do?Que veux-tu faire ?
אֲנִי הוֹלֶכֶת לַקַּנְיוֹן, כִּי אֲנִי רוֹצָה לִשְׁתּוֹת קָפֶה, לִרְאוֹת סֶרֶט וְאוּלַי לִקְנוֹת בְּגָדִים.
ani holechet la-kanyon, ki ani rotza lishtot kafe, lir'ot seret ve-ulay liknot begadim.
I am going to the mall, because I want to drink a coffee, watch a film and maybe buy clothes.Je vais au centre commercial, parce que je veux boire un café, voir un film et peut-être acheter des vêtements.
יוֹפִי, גַּם אֲנִי רוֹצָה לִקְנוֹת גִ'ינְס חָדָשׁ, לִשְׁתּוֹת קָפֶה וְגַם לִרְאוֹת סֶרֶט.
yofi, gam ani rotza liknot jins chadash, lishtot kafe ve-gam lir'ot seret.
Great, I want to buy new jeans too, drink a coffee and watch a film as well.Super, moi aussi je veux acheter un jean neuf, boire un café et voir un film.
נוּ, אָז אַתְּ בָּאָה לַקַּנְיוֹן?
nu, az at ba'a la-kanyon?
So, are you coming to the mall?Alors, tu viens au centre commercial ?
כֵּן, אֲנִי רוֹצָה לָבוֹא. לְהִתְרָאוֹת בְּשָׁעָה חָמֵשׁ.
ken, ani rotza lavo. lehitra'ot be-sha'a chamesh.
Yes, I want to come. See you at five.Oui, je veux venir. On se voit à cinq heures.

NotesNotesThe adjective follows the gender, the numeral turns it aroundL'adjectif suit le genre, le nombre l'inverse

An adjective agrees with the noun's grammatical gender, never with the look of its ending.L'adjectif s'accorde avec le genre grammatical du nom, jamais avec l'allure de sa terminaison.פְּרִי טוֹב · פֵּרוֹת טוֹבִים · כִּסְּאוֹת קְטַנִּים
Numerals do the opposite: the long form is masculine and the short form is feminine.Les nombres font l'inverse : la forme longue est la masculine et la forme courte la féminine.שִׁבְעָה אֲנָשִׁים · שִׁבְעָה כִּסְּאוֹת · שֶׁבַע מִטּוֹת
כִּסְּאוֹת takes שִׁבְעָה and קְטַנִּים because it is masculine; the ־וֹת ending says nothing either way.כִּסְּאוֹת prend שִׁבְעָה et קְטַנִּים parce qu'il est masculin ; la terminaison ־וֹת ne dit rien, ni dans un cas ni dans l'autre.

FormsFormesAdjectives from the sheetsLes adjectifs des fiches

WordMot	m.s	f.s	m.pl	f.pl
sweetsucré	מָתוֹקmatok	מְתוּקָהmetuka	מְתוּקִיםmetukim	מְתוּקוֹתmetukot
hard, difficultdur, difficile	קָשֶׁהkashe	קָשָׁהkasha	קָשִׁיםkashim	קָשׁוֹתkashot
ancient, antiqueancien, antique	עַתִּיקatik	עַתִּיקָהatika	עַתִּיקִיםatikim	עַתִּיקוֹתatikot
excellentexcellent	מְצוּיָןmetzuyan	מְצוּיֶנֶתmetzuyenet	מְצוּיָנִיםmetzuyanim	מְצוּיָנוֹתmetzuyanot
healthysain, en bonne santé	בָּרִיאbari	בְּרִיאָהbri'a	בְּרִיאִיםbri'im	בְּרִיאוֹתbri'ot

FormsFormesNouns, with the plurals that lie about the genderLes noms, avec les pluriels qui mentent sur le genre

WordMot	sg	pl
examexamenm	מִבְחָןmivchan	מִבְחָנִיםmivchanim
problemproblèmef	בְּעָיָהbe'aya	בְּעָיוֹתbe'ayot
ideaidéemMasculine with a ־וֹת plural, like חֶשְׁבּוֹן and אַרְמוֹן. The ־וֹן ending is a good clue that this will happen.Masculin avec un pluriel en ־וֹת, comme חֶשְׁבּוֹן et אַרְמוֹן. La terminaison ־וֹן est un bon indice que ça va arriver.	רַעְיוֹןra'ayon	רַעְיוֹנוֹתra'ayonot
seamerm	יָםyam	יַמִּיםyamim
bill, accountaddition, comptem	חֶשְׁבּוֹןcheshbon	חֶשְׁבּוֹנוֹתcheshbonot
challah, shabbat breadhalla, pain de shabbatf	חַלָּהchala	חַלּוֹתchalot
ticketbillet, ticketm	כַּרְטִיסkartis	כַּרְטִיסִיםkartisim
shopping mallcentre commercialm	קַנְיוֹןkanyon	קַנְיוֹנִיםkanyonim
garment, item of clothingvêtementm	בֶּגֶדbeged	בְּגָדִיםbegadim
palacepalaism	אַרְמוֹןarmon	אַרְמוֹנוֹתarmonot
bedlitf	מִטָּהmita	מִטּוֹתmitot
chairchaisemMasculine, so שִׁבְעָה כִּסְּאוֹת and כִּסְּאוֹת קָשִׁים. The ־וֹת plural is the reason this one is on the sheet at all.Masculin, donc שִׁבְעָה כִּסְּאוֹת et כִּסְּאוֹת קָשִׁים. C'est à cause de ce pluriel en ־וֹת que le mot est sur la fiche.	כִּסֵּאkise	כִּסְּאוֹתkis'ot
storyhistoire, récitm	סִיפּוּרsipur	סִיפּוּרִיםsipurim
fruitfruitmThe plural rebuilds the word: פְּרִי gives פֵּרוֹת, and it stays masculine — פֵּרוֹת טוֹבִים.Le pluriel refait le mot : פְּרִי donne פֵּרוֹת, et il reste masculin, פֵּרוֹת טוֹבִים.	פְּרִיpri	פֵּרוֹתpeirot
museummuséem	מוּזֵאוֹןmuze'on	מוּזֵאוֹנִיםmuze'onim
drawing, paintingdessin, tableaum	צִיּוּרtziyur	צִיּוּרִיםtziyurim
hanukkiahhanoukiaf	חֲנוּכִּיָּהchanukiya	חֲנוּכִּיּוֹתchanukiyot
librarybibliothèquef	סִפְרִיָּהsifriya	סִפְרִיּוֹתsifriyot
restaurantrestaurantf	מִסְעָדָהmis'ada	מִסְעָדוֹתmis'adot
gardenjardinf	גִּינָהgina	גִּינּוֹתginot
treearbrem	עֵץetz	עֵצִיםetzim

DialogueDialogueהַסִּיפּוּר עַל שִׁלְגִּיָּה — Snow Whiteהַסִּיפּוּר עַל שִׁלְגִּיָּה — Blanche-Neige

Almost every noun in this text drags an adjective behind it, and every one of them agrees. Read it once for the story and once counting the endings.Presque chaque nom de ce texte traîne un adjectif derrière lui, et chacun s'accorde. À lire une fois pour l'histoire, une fois en comptant les terminaisons.

שִׁלְגִּיָּה הִיא לֹא יַלְדָּה, הִיא בַּחוּרָה יָפָה מְאוֹד, וְגַם טוֹבָה.
Shilgiya hi lo yalda, hi bachura yafa me'od, ve-gam tova.
Snow White is not a little girl, she is a very beautiful young woman, and a good one too.Blanche-Neige n'est pas une petite fille, c'est une jeune femme très belle, et bonne aussi.
הִיא גָּרָה בְּאַרְמוֹן עַתִּיק עִם אִמָּא רָעָה.
hi gara be-armon atik im ima ra'a.
She lives in an old palace with a wicked mother.Elle habite dans un palais ancien avec une mère méchante.
כׇּל הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים בָּעִיר אוֹהֲבִים אֶת שִׁלְגִּיָּה, אֲבָל הָאִמָּא הָרָעָה לֹא אוֹהֶבֶת אֶת שִׁלְגִּיָּה, כִּי הִיא יָפָה וּמְיוּחֶדֶת.
kol ha-anashim ha-tovim ba-ir ohavim et Shilgiya, aval ha-ima ha-ra'a lo ohevet et Shilgiya, ki hi yafa u-meyuchedet.
All the good people in the town love Snow White, but the wicked mother does not love Snow White, because she is beautiful and special.Tous les gens bons de la ville aiment Blanche-Neige, mais la mère méchante ne l'aime pas, parce qu'elle est belle et singulière.
אָז שִׁלְגִּיָּה הַנֶּחְמָדָה רוֹצָה לָגוּר בְּמָקוֹם אַחֵר.
az Shilgiya ha-nechmada rotza lagur be-makom acher.
So kind Snow White wants to live somewhere else.Alors la gentille Blanche-Neige veut habiter ailleurs.
הִיא הוֹלֶכֶת מֵהָאַרְמוֹן הַנָּעִים, וְגָרָה בְּמָקוֹם חָדָשׁ עִם הַרְבֵּה עֵצִים.
hi holechet me-ha-armon ha-na'im, ve-gara be-makom chadash im harbe etzim.
She leaves the pleasant palace, and lives in a new place with many trees.Elle quitte le palais agréable, et habite dans un endroit nouveau avec beaucoup d'arbres.
הִיא גָּרָה בְּמָקוֹם יָפֶה בַּטֶּבַע, בְּבַיִת יָשָׁן, עִם שִׁבְעָה אֲנָשִׁים קְטַנִּים.
hi gara be-makom yafe ba-teva, be-vayit yashan, im shiv'a anashim ktanim.
She lives in a beautiful place in nature, in an old house, with seven little men.Elle habite dans un bel endroit dans la nature, dans une vieille maison, avec sept petits hommes.
הַבַּיִת קְצָת קָטָן אֲבָל מְיוּחָד.
ha-bayit ktzat katan aval meyuchad.
The house is a little small but special.La maison est un peu petite mais singulière.
בַּבַּיִת יֵשׁ שֶׁבַע מִטּוֹת קְטַנּוֹת, שׁוּלְחָן אֶחָד גָּדוֹל וְשִׁבְעָה כִּסְּאוֹת קְטַנִּים וְקָשִׁים.
ba-bayit yesh sheva mitot ktanot, shulchan echad gadol ve-shiv'a kis'ot ktanim ve-kashim.
In the house there are seven small beds, one big table and seven small hard chairs.Dans la maison il y a sept petits lits, une grande table et sept chaises petites et dures.
הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים הוֹלְכִים כׇּל יוֹם לָעֲבוֹדָה בֶּהָרִים וְשָׁרִים שִׁירִים נֶחְמָדִים, וּבָעֶרֶב הֵם חוֹזְרִים לַבַּיִת הַקָּטָן.
ha-anashim ha-ktanim holchim kol yom la-avoda be-harim ve-sharim shirim nechmadim, u-va-erev hem chozrim la-bayit ha-katan.
The little men go to work in the mountains every day and sing nice songs, and in the evening they come home to the little house.Les petits hommes vont chaque jour travailler dans les montagnes et chantent des chansons sympathiques, et le soir ils rentrent à la petite maison.
אֲבָל אִמָּא שֶׁל שִׁלְגִּיָּה יוֹדַעַת אֵיפֹה שִׁלְגִּיָּה, הִיא בָּאָה לַבַּיִת הֶחָדָשׁ שֶׁל שִׁלְגִּיָּה, וְאוֹמֶרֶת לְשִׁלְגִּיָּה: אוּלַי אַתְּ רוֹצָה תַּפּוּחַ יָפֶה, יֵשׁ פֹּה הַרְבֵּה תַּפּוּחִים מְצוּיָנִים.
aval ima shel Shilgiya yoda'at eifo Shilgiya, hi ba'a la-bayit he-chadash shel Shilgiya, ve-omeret le-Shilgiya: ulay at rotza tapuach yafe, yesh po harbe tapuchim metzuyanim.
But Snow White's mother knows where Snow White is, she comes to Snow White's new house, and says to Snow White: maybe you want a nice apple, there are many excellent apples here.Mais la mère de Blanche-Neige sait où est Blanche-Neige, elle vient à sa nouvelle maison et lui dit : tu veux peut-être une belle pomme, il y a ici beaucoup de pommes excellentes.
שִׁלְגִּיָּה אוֹהֶבֶת מְאוֹד פֵּרוֹת טוֹבִים, וְהִיא אוֹהֶבֶת מְאוֹד גַּם תַּפּוּחִים.
Shilgiya ohevet me'od peirot tovim, ve-hi ohevet me'od gam tapuchim.
Snow White loves good fruit very much, and she loves apples very much too.Blanche-Neige aime beaucoup les bons fruits, et elle aime beaucoup les pommes aussi.
הִיא אוֹכֶלֶת קְצָת מֵהַתַּפּוּחַ וְ... אֵין שִׁלְגִּיָּה...
hi ochelet ktzat me-ha-tapuach ve... ein Shilgiya...
She eats a little of the apple and... no more Snow White...Elle mange un peu de la pomme et... plus de Blanche-Neige...
אֲבָל זֶה רַק סִיפּוּר מְעַנְיֵן לִילָדִים, כִּי שִׁלְגִּיָּה הַנֶּחְמָדָה קָמָה מֵהַמִּיטָה וְהַכֹּל בְּסֵדֶר.
aval ze rak sipur me'anyen li-yeladim, ki Shilgiya ha-nechmada kama me-ha-mita ve-ha-kol be-seder.
But it is only an interesting story for children, because kind Snow White gets up from the bed and everything is fine.Mais ce n'est qu'une histoire intéressante pour les enfants, parce que la gentille Blanche-Neige se lève du lit et tout va bien.

DialogueDialogueבֵּית טִיכוֹ — a house that is a museumבֵּית טִיכוֹ — une maison qui est un musée

Eight paragraphs built on one structure: יֵשׁ plus a place. יֵשׁ never changes for anything, and the thing that exists comes after it.Huit paragraphes bâtis sur une seule structure : יֵשׁ plus un lieu. יֵשׁ ne varie jamais, et ce qui existe vient après lui.

בְּכָל הָעוֹלָם יֵשׁ בָּתִּים־מוּזֵאוֹנִים. אֵלֶּה בָּתִּים יָפִים שֶׁל אֲנָשִׁים מְיוּחָדִים, לְמָשָׁל: הַבַּיִת שֶׁל מַרְק טְוֵויְן בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, הַבַּיִת שֶׁל קְלוֹד מוֹנֶה בְּצָרְפַת אוֹ הַבַּיִת שֶׁל חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק בְּתֵל אָבִיב.
be-chol ha-olam yesh batim-muze'onim. ele batim yafim shel anashim meyuchadim, le-mashal: ha-bayit shel Mark Twain be-artzot ha-brit, ha-bayit shel Claude Monet be-tzarfat o ha-bayit shel Chayim Nachman Bialik be-Tel Aviv.
All over the world there are house-museums. These are beautiful houses of special people, for example: Mark Twain's house in the United States, Claude Monet's house in France or Chayim Nachman Bialik's house in Tel Aviv.Partout dans le monde il y a des maisons-musées. Ce sont de belles maisons de gens singuliers, par exemple : la maison de Mark Twain aux États-Unis, la maison de Claude Monet en France ou la maison de Haïm Nahman Bialik à Tel-Aviv.
גַּם בִּירוּשָׁלַיִם יֵשׁ בֵּית־מוּזֵאוֹן, הַבַּיִת שֶׁל דּוֹקְטוֹר אַבְרָהָם וְאַנָּה טִיכוֹ.
gam bi-Yerushalayim yesh beit-muze'on, ha-bayit shel doktor Avraham ve-Anna Ticho.
In Jerusalem too there is a house-museum, the house of Doctor Avraham and Anna Ticho.À Jérusalem aussi il y a une maison-musée, la maison du docteur Avraham et d'Anna Ticho.
בַּבַּיִת יֵשׁ סָלוֹן גָּדוֹל. בַּסָּלוֹן יֵשׁ צִיּוּרִים יָפִים שֶׁל אַנָּה טִיכוֹ: צִיּוּרִים שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁל הֶהָרִים, שֶׁל הָעֵצִים וְשֶׁל הָאֲנָשִׁים בִּירוּשָׁלַיִם.
ba-bayit yesh salon gadol. ba-salon yesh tziyurim yafim shel Anna Ticho: tziyurim shel Yerushalayim, shel he-harim, shel ha-etzim ve-shel ha-anashim bi-Yerushalayim.
In the house there is a big living room. In the living room there are beautiful drawings by Anna Ticho: drawings of Jerusalem, of the mountains, of the trees and of the people in Jerusalem.Dans la maison il y a un grand salon. Dans le salon il y a de beaux dessins d'Anna Ticho : des dessins de Jérusalem, des montagnes, des arbres et des gens de Jérusalem.
בַּחֶדֶר שֶׁל דּוֹקְטוֹר טִיכוֹ יֵשׁ שׁוּלְחָן גָּדוֹל, הַשּׁוּלְחָן שֶׁל דּוֹקְטוֹר טִיכוֹ. יֵשׁ שָׁם גַּם חֲנוּכִּיּוֹת עַתִּיקוֹת מִכׇּל הָעוֹלָם, הַחֲנוּכִּיּוֹת שֶׁל דּוֹקְטוֹר טִיכוֹ.
ba-cheder shel doktor Ticho yesh shulchan gadol, ha-shulchan shel doktor Ticho. yesh sham gam chanukiyot atikot mi-kol ha-olam, ha-chanukiyot shel doktor Ticho.
In Doctor Ticho's room there is a big table, Doctor Ticho's table. There are also old hanukkiot from all over the world there, Doctor Ticho's hanukkiot.Dans la chambre du docteur Ticho il y a une grande table, la table du docteur Ticho. Il y a là aussi des hanoukiot anciennes du monde entier, les hanoukiot du docteur Ticho.
יֵשׁ בַּבַּיִת סִפְרִיָּה קְטַנָּה. בַּסִּפְרִיָּה יֵשׁ סְפָרִים עַל יְרוּשָׁלַיִם וְעַל יִשְׂרָאֵל. יֵשׁ בַּסִּפְרִיָּה סְפָרִים יְשָׁנִים וּסְפָרִים חֲדָשִׁים.
yesh ba-bayit sifriya ktana. ba-sifriya yesh sfarim al Yerushalayim ve-al Yisrael. yesh ba-sifriya sfarim yeshanim u-sfarim chadashim.
There is a small library in the house. In the library there are books about Jerusalem and about Israel. There are old books and new books in the library.Il y a dans la maison une petite bibliothèque. Dans la bibliothèque il y a des livres sur Jérusalem et sur Israël. Il y a des livres anciens et des livres nouveaux.
לְיַד הַסִּפְרִיָּה יֵשׁ חֲנוּת קְטַנָּה וּמִסְעָדָה נֶחְמָדָה. בַּמִּסְעָדָה יֵשׁ סָלָטִים, סֶנְדְוִיצִ'ים וְעוּגוֹת.
leyad ha-sifriya yesh chanut ktana u-mis'ada nechmada. ba-mis'ada yesh salatim, sendvichim ve-ugot.
Next to the library there is a small shop and a pleasant restaurant. In the restaurant there are salads, sandwiches and cakes.À côté de la bibliothèque il y a une petite boutique et un restaurant agréable. Au restaurant il y a des salades, des sandwichs et des gâteaux.
לְיַד הַבַּיִת יֵשׁ גִּינָה יָפָה עִם עֵצִים גְּדוֹלִים. לִפְעָמִים יֵשׁ בַּגִּינָה אוֹ בַּבַּיִת קוֹנְצֶרְטִים שֶׁל מוּזִיקָה קְלָסִית.
leyad ha-bayit yesh gina yafa im etzim gdolim. lif'amim yesh ba-gina o ba-bayit kontzertim shel muzika klasit.
Next to the house there is a beautiful garden with big trees. Sometimes there are concerts of classical music in the garden or in the house.À côté de la maison il y a un beau jardin avec de grands arbres. Parfois il y a des concerts de musique classique dans le jardin ou dans la maison.
הַרְבֵּה אֲנָשִׁים בָּאִים לְבֵית טִיכוֹ. הֵם בָּאִים לַמּוּזֵאוֹן אוֹ לַסִּפְרִיָּה, לַחֲנוּת, לַמִּסְעָדָה, לַגִּינָה אוֹ לַקּוֹנְצֶרְטִים.
harbe anashim ba'im le-veit Ticho. hem ba'im la-muze'on o la-sifriya, la-chanut, la-mis'ada, la-gina o la-kontzertim.
Many people come to Beit Ticho. They come to the museum or to the library, to the shop, to the restaurant, to the garden or to the concerts.Beaucoup de gens viennent à Beit Ticho. Ils viennent pour le musée ou la bibliothèque, la boutique, le restaurant, le jardin ou les concerts.

NotesNotesבַּיִת becomes בֵּית in front of another nounבַּיִת devient בֵּית devant un autre nom

Two nouns glued into one meaning make a construct; the first changes shape, בַּיִת gives בֵּית.Deux noms collés en un seul sens forment un état construit ; le premier change de forme, בַּיִת donne בֵּית.בֵּית־מוּזֵאוֹן · בֵּית כְּנֶסֶת · בֵּית סֵפֶר · בָּתִּים־מוּזֵאוֹנִים
סוֹף שָׁבוּעַ, weekend, is one expression that cannot be split; only the second word can carry an adjective.סוֹף שָׁבוּעַ, le week-end, est une seule expression qu'on ne coupe pas ; seul le second mot peut porter un adjectif.סוֹף שָׁבוּעַ
לְ + הַ merges into לַ, and the ה is invisible every time.לְ + הַ fusionne en לַ, et le ה est invisible à chaque fois.לַמּוּזֵאוֹן · לַסִּפְרִיָּה · לַחֲנוּת · לַמִּסְעָדָה · לַגִּינָה · לַקּוֹנְצֶרְטִים

TextTexteNoun and adjective, from the Beit Ticho textNom et adjectif, d'après le texte de Beit Ticho

סָלוֹן גָּדוֹל —
salon gadol
a big living roomun grand salon
צִיּוּרִים יָפִים —
tziyurim yafim
beautiful drawingsde beaux dessins
שׁוּלְחָן גָּדוֹל —
shulchan gadol
a big tableune grande table
חֲנוּכִּיּוֹת עַתִּיקוֹת —
chanukiyot atikot
old hanukkiotdes hanoukiot anciennes
סִפְרִיָּה קְטַנָּה —
sifriya ktana
a small libraryune petite bibliothèque
סְפָרִים יְשָׁנִים וַחֲדָשִׁים —
sfarim yeshanim vachadashim
old and new booksdes livres anciens et nouveaux
חֲנוּת קְטַנָּה —
chanut ktana
a small shopune petite boutique
מִסְעָדָה נֶחְמָדָה —
misada nechmada
a pleasant restaurantun restaurant agréable
עוּגוֹת טוֹבוֹת —
ugot tovot
good cakesde bons gâteaux
גִּינָה יָפָה —
gina yafa
a beautiful gardenun beau jardin
עֵצִים גְּדוֹלִים —
etzim gdolim
big treesde grands arbres
מוּזִיקָה קְלָסִית —
muzika klasit
classical musicde la musique classique

VocabularyVocabulaireThe rest of the new wordsLe reste des mots nouveaux

HebrewHébreu	ReadingLecture	MeaningSens
בְּהַצְלָחָה	be-hatzlacha	good luckbonne chance
לְמָשָׁל	le-mashal	for examplepar exemple
לְיַד	leyad	next toà côté de
סוֹף שָׁבוּעַ	sof shavua	weekendweek-endA construct: literally end of week. Only שָׁבוּעַ can take a suffix or an article, never סוֹף.Un état construit : littéralement fin de semaine. Seul שָׁבוּעַ peut prendre un suffixe ou un article, jamais סוֹף.
מַשֶּׁהוּ	mashehu	somethingquelque chose
מְיוּחָד	meyuchad	specialspécial
מִדְבָּרm.s	midbar	desertdésert
טֶבַעm.s	teva	naturenatureOnly ever singular. בַּטֶּבַע is בְּ + הַ + טֶבַע, in nature.Toujours au singulier. בַּטֶּבַע, c'est בְּ + הַ + טֶבַע, dans la nature.
יוֹפִי	yofi	great, lovelysuper
כֵּיף	keif	funchouette
לְהִתְרָאוֹת	lehitra'ot	see youà bientôt

NotesNotesCorrectionsCorrections

סוֹף שָׁבוּעַ is the fixed expression for weekend, and feminine גְּדוֹלָה can only agree with מְסִיבָּה, never with masculine סוֹף.סוֹף שָׁבוּעַ est l'expression figée pour week-end, et גְּדוֹלָה, féminin, ne peut s'accorder qu'avec מְסִיבָּה, jamais avec סוֹף, masculin.גַּם בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ הַזֶּה אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים מְסִיבָּה גְּדוֹלָה
אֵיזֶה יֶלֶד מָתוֹק, not טוֹב: טוֹב is grammatical, but the word bank has מָתוֹק and that is what is tested.אֵיזֶה יֶלֶד מָתוֹק, pas טוֹב : טוֹב est grammatical, mais la banque de mots contient מָתוֹק et c'est ça qui est testé.אֵיזֶה יֶלֶד מָתוֹק · מָתוֹק, מְתוּקָה, מְתוּקִים, מְתוּקוֹת
Not קָשֶׁה: the adjective is plural because the noun is, and masculine because כִּסֵּא is; the ־וֹת ending changes neither.Pas קָשֶׁה : l'adjectif est au pluriel comme le nom, et au masculin parce que כִּסֵּא l'est ; la terminaison ־וֹת ne change rien.שִׁבְעָה כִּסְּאוֹת קְטַנִּים וְקָשִׁים
Each seven takes its own form; check the cursive if any looks like שִׁישָׁה, which is six.Chaque « sept » prend sa forme ; vérifier la cursive si l'un d'eux ressemble à שִׁישָׁה, qui est six.שִׁבְעָה אֲנָשִׁים · שֶׁבַע מִטּוֹת · שִׁבְעָה כִּסְּאוֹת
לִשְׁתּוֹת and לִקְנוֹת, never לישתות or ליקנות; the rule is known, the hand slips when the word is long.לִשְׁתּוֹת et לִקְנוֹת, jamais לישתות ni ליקנות ; la règle est acquise, c'est la main qui dérape quand le mot est long.לִשְׁתּוֹת · לִקְנוֹת

VocabularyVocabulaireThe days of the week, and payingLes jours de la semaine, et payer

HebrewHébreu	ReadingLecture	MeaningSens
שִׁישִׁי	shishi	sixth; Fridaysixième ; vendredi

VocabularyVocabulaireWords this lesson usedLes mots employés dans ce cours

HebrewHébreu	ReadingLecture	MeaningSens
אָה	a	ohah
אוֹהֲבִים	ohavim	like, love (m.pl)aiment (m.pl)
אַחֵר	acher	other, anotherautre
בֵּית־מוּזֵאוֹן	beit-muze'on	house-museummaison-musée
בָּנָנוֹת	bananot	bananasbananes
בָּתִּים־מוּזֵאוֹנִים	batim-muze'onim	house-museumsmaisons-musées
גִ'ינְס	jins	jeansjean
אִי־מֵיְלִים	i-meilim	emailscourriels
זָ'קֶט	zhaket	jacketveste
חוֹזְרִים	chozrim	return, come back (m.pl)rentrent, reviennent (m.pl)
חוּמוּס	chumus	hummushoumous
טֶנִיס	tenis	tennistennis
לִהְיוֹת	lihyot	to beêtre
מוּזִיקָה	muzika	musicmusique
מְסִיבּוֹת	mesibot	partiesfêtes
סָלָטִים	salatim	saladssalades
סֶנְדְוִיצִ'ים	sendvitchim	sandwichessandwichs
פִּיתוֹת	pitot	pitaspitas
קוֹנְצֶרְטִים	kontzertim	concertsconcerts
קְלָסִית	klasit	classical (f.s)classique (f.s)
רוֹקְדִים	rokdim	dance (m.pl)dansent (m.pl)
רָעָה	raa	bad, wicked (f.s)méchante (f.s)
שׁוֹמְעִים	shomim	hear, listen (m.pl)entendent (m.pl)
בְּדוֹלָרִים	bdolarim	in dollarsen dollars
סוֹף	sof	endfin

FormsFormesVerbs met this lesson, conjugatedLes verbes de ce cours, conjugués

WordMot	Po'al	m.s	f.s	m.pl	f.pl
to speakparlerלְדַבֵּרledaberד.ב.ר · pi'el	לְדַבֵּרledaberד.ב.ר · pi'el	מְדַבֵּרmedaber	מְדַבֶּרֶתmedaberet	מְדַבְּרִיםmedabrim	מְדַבְּרוֹתmedabrot
to paypayerלְשַׁלֵּםleshalemש.ל.ם · pi'el	לְשַׁלֵּםleshalemש.ל.ם · pi'el	מְשַׁלֵּםmeshalem	מְשַׁלֶּמֶתmeshalemet	מְשַׁלְּמִיםmeshalmim	מְשַׁלְּמוֹתmeshalmot
to look forchercherלְחַפֵּשׂlechapesח.פ.ש · pi'el	לְחַפֵּשׂlechapesח.פ.ש · pi'el	מְחַפֵּשׂmechapes	מְחַפֶּשֶׂתmechapeset	מְחַפְּשִׂיםmechapsim	מְחַפְּשׂוֹתmechapsot
to smokefumerלְעַשֵּׁןleashenע.ש.ן · pi'el	לְעַשֵּׁןleashenע.ש.ן · pi'el	מְעַשֵּׁןmeashen	מְעַשֶּׁנֶתmeashenet	מְעַשְּׁנִיםmeashnim	מְעַשְּׁנוֹתmeashnot
to tell, to recountraconterלְסַפֵּרlesaperס.פ.ר · pi'el	לְסַפֵּרlesaperס.פ.ר · pi'el	מְסַפֵּרmesaper	מְסַפֶּרֶתmesaperet	מְסַפְּרִיםmesaprim	מְסַפְּרוֹתmesaprot
to ask for, to requestdemander, réclamerלְבַקֵּשׁlevakeshב.ק.ש · pi'el	לְבַקֵּשׁlevakeshב.ק.ש · pi'el	מְבַקֵּשׁmevakesh	מְבַקֶּשֶׁתmevakeshet	מְבַקְּשִׁיםmevakshim	מְבַקְּשׁוֹתmevakshot
to play a game or a sportjouer (à un jeu, à un sport)לְשַׂחֵקlesachekש.ח.ק · pi'el	לְשַׂחֵקlesachekש.ח.ק · pi'el	מְשַׂחֵקmesachek	מְשַׂחֶקֶתmesacheket	מְשַׂחֲקִיםmesachakim	מְשַׂחֲקוֹתmesachakot
to play an instrumentjouer d'un instrumentלְנַגֵּןlenagenנ.ג.ן · pi'el	לְנַגֵּןlenagenנ.ג.ן · pi'el	מְנַגֵּןmenagen	מְנַגֶּנֶתmenagenet	מְנַגְּנִיםmenagnim	מְנַגְּנוֹתmenagnot
to visitvisiterלְבַקֵּרlevakerב.ק.ר · pi'el	לְבַקֵּרlevakerב.ק.ר · pi'el	מְבַקֵּרmevaker	מְבַקֶּרֶתmevakeret	מְבַקְּרִיםmevakrim	מְבַקְּרוֹתmevakrot
to go on a trip, to walk aroundse promener, faire une excursionלְטַיֵּלletayelט.י.ל · pi'el	לְטַיֵּלletayelט.י.ל · pi'el	מְטַיֵּלmetayel	מְטַיֶּלֶתmetayelet	מְטַיְּלִיםmetaylim	מְטַיְּלוֹתmetaylot
to photographphotographierלְצַלֵּםletzalemצ.ל.ם · pi'el	לְצַלֵּםletzalemצ.ל.ם · pi'el	מְצַלֵּםmetzalem	מְצַלֶּמֶתmetzalemet	מְצַלְּמִיםmetzalmim	מְצַלְּמוֹתmetzalmot
to cookcuisinerלְבַשֵּׁלlevashelב.ש.ל · pi'el	לְבַשֵּׁלlevashelב.ש.ל · pi'el	מְבַשֵּׁלmevashel	מְבַשֶּׁלֶתmevashelet	מְבַשְּׁלִיםmevashlim	מְבַשְּׁלוֹתmevashlot
to be lateêtre en retardלְאַחֵרleacherא.ח.ר · pi'el	לְאַחֵרleacherא.ח.ר · pi'el	מְאַחֵרmeacher	מְאַחֶרֶתmeacheret	מְאַחֲרִיםmeacharim	מְאַחֲרוֹתmeacharot
to receive, to getrecevoir, obtenirלְקַבֵּלlekabelק.ב.ל · pi'el	לְקַבֵּלlekabelק.ב.ל · pi'el	מְקַבֵּלmekabel	מְקַבֶּלֶתmekabelet	מְקַבְּלִיםmekablim	מְקַבְּלוֹתmekablot
to look after, to take care ofs'occuper deלְטַפֵּלletapelט.פ.ל · pi'el	לְטַפֵּלletapelט.פ.ל · pi'el	מְטַפֵּלmetapel	מְטַפֶּלֶתmetapelet	מְטַפְּלִיםmetaplim	מְטַפְּלוֹתmetaplot
to tidy, to put in orderranger, mettre en ordreלְסַדֵּרlesaderס.ד.ר · pi'el	לְסַדֵּרlesaderס.ד.ר · pi'el	מְסַדֵּרmesader	מְסַדֶּרֶתmesaderet	מְסַדְּרִיםmesadrim	מְסַדְּרוֹתmesadrot

FormsFormesNouns met this lesson, with gender and pluralLes noms de ce cours, genre et pluriel

WordMot	sg	pl
young womanjeune femmef	בַּחוּרָהbachura	בַּחוּרוֹתbachurot
timetempsm	זְמַןzman	זְמַנִּיםzmanim

Practise this lessonTravailler ce cours

This day only. What you answer here counts everywhere else on the site, so a word you get right below is one the main practice will stop asking so often.Ce cours uniquement. Ce que vous répondez ici compte partout ailleurs sur le site : un mot réussi ci-dessous est un mot que l'entraînement principal vous demandera moins souvent.