DayJour 24 · Monday, 24 August 2026lundi 24 août 2026

רָאשֵׁי תֵּבוֹת and the bodyרָאשֵׁי תֵּבוֹת et le corps

Practise this lessonTravailler ce cours

Abbreviations, the parts of the body with their duals, the verb that agrees with what hurts rather than with who hurts, and eighteen verbs conjugated in the past.Les sigles, les parties du corps et leurs duels, le verbe qui s'accorde avec ce qui fait mal et non avec celui qui a mal, et dix-huit verbes conjugués au passé.

TextTexteThe sentences of the lessonLes phrases de la leçon

1
כְּשֶׁאֲנִי מְדַבֵּר הַרְבֵּה, כּוֹאֵב לִי הַגָּרוֹן.
kshe'ani medaber harbe, ko'ev li hagaron.
When I talk a lot, my throat hurts.Quand je parle beaucoup, j'ai mal à la gorge.
2
כְּשֶׁאֲנִי לוֹמֵד כׇּל הַיּוֹם, כּוֹאֵב לִי הָרֹאשׁ.
kshe'ani lomed kol hayom, ko'ev li harosh.
When I study all day, my head hurts.Quand j'étudie toute la journée, j'ai mal à la tête.
3
כְּשֶׁאֲנִי כּוֹתֵב הַרְבֵּה, כּוֹאֶבֶת לִי הַיָּד.
kshe'ani kotev harbe, ko'evet li hayad.
When I write a lot, my hand hurts.Quand j'écris beaucoup, j'ai mal à la main.
4
כְּשֶׁאֲנִי אוֹכֵל מַהֵר, כּוֹאֶבֶת לִי הַבֶּטֶן.
kshe'ani ochel maher, ko'evet li habeten.
When I eat fast, my stomach hurts.Quand je mange vite, j'ai mal au ventre.
5
כְּשֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ הַרְבֵּה, כּוֹאֲבוֹת לִי הָרַגְלַיִם.
kshe'ani holech harbe, ko'avot li haraglayim.
When I walk a lot, my legs hurt.Quand je marche beaucoup, j'ai mal aux jambes.
6
כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב כׇּל הַיּוֹם, כּוֹאֵב לִי הַגַּב.
kshe'ani yoshev kol hayom, ko'ev li hagav.
When I sit all day, my back hurts.Quand je reste assis toute la journée, j'ai mal au dos.
7
כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ מוּזִיקָה חֲזָקָה, כּוֹאֲבוֹת לִי הָאׇזְנַיִם.
kshe'ani shome'a muzika chazaka, ko'avot li ha'oznayim.
When I listen to loud music, my ears hurt.Quand j'écoute de la musique forte, j'ai mal aux oreilles.
8
כְּשֶׁאֲנִי קוֹרֵא הַרְבֵּה, כּוֹאֲבוֹת לִי הָעֵינַיִם.
kshe'ani kore harbe, ko'avot li ha'einayim.
When I read a lot, my eyes hurt.Quand je lis beaucoup, j'ai mal aux yeux.
9
כְּשֶׁאֲנִי אוֹכֵל מַמְתַּקִּים, כּוֹאֲבוֹת לִי הַשִּׁנַּיִם.
kshe'ani ochel mamtakim, ko'avot li hashinayim.
When I eat sweets, my teeth hurt.Quand je mange des sucreries, j'ai mal aux dents.
10
כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן רַע, כּוֹאֵב לִי הַצַּוָּאר.
kshe'ani yashen ra, ko'ev li hatzavar.
When I sleep badly, my neck hurts.Quand je dors mal, j'ai mal au cou.
11
כְּשֶׁאֲנִי רָץ מַהֵר, כּוֹאֵב לִי הַלֵּב.
kshe'ani ratz maher, ko'ev li halev.
When I run fast, my heart hurts.Quand je cours vite, j'ai mal au cœur.
12
כְּשֶׁאֲנִי חוֹלֶה, כּוֹאֵב לִי כׇּל הַגּוּף.
kshe'ani chole, ko'ev li kol haguf.
When I am ill, my whole body hurts.Quand je suis malade, j'ai mal dans tout le corps.
13
אֲנִי אָכַלְתִּי אֲרוּחָה טוֹבָה וְחַמָּה.
ani achalti arucha tova vechama.
I ate a good, warm meal.J'ai mangé un bon repas chaud.
14
אַתָּה אָכַלְתָּ רַק פֵּרוֹת.
ata achalta rak perot.
You ate only fruit.Tu n'as mangé que des fruits.
15
אַתְּ אָכַלְתְּ הַרְבֵּה לֶחֶם.
at achalt harbe lechem.
You (f.) ate a lot of bread.Toi (f.), tu as mangé beaucoup de pain.
16
אֲנַחְנוּ אָכַלְנוּ מוּקְדָּם בַּבֹּקֶר.
anachnu achalnu mukdam baboker.
We ate early in the morning.Nous avons mangé tôt le matin.
17
אַתֶּם אֲכַלְתֶּם מְאוּחָר מְאוֹד.
atem achaltem me'uchar me'od.
You (pl.) ate very late.Vous avez mangé très tard.
18
אַתָּה אָכַלְתָּ רַק פֵּרוֹת. אַתָּה יוֹדֵעַ מַה אֲנִי אָכַלְתִּי?
ata achalta rak perot. ata yode'a ma ani achalti?
You ate only fruit. Do you know what I ate?Tu n'as mangé que des fruits. Tu sais ce que j'ai mangé ?
19
אֲנִי סָגַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת, וְאַתָּה סָגַרְתָּ אֶת הַחַלּוֹן.
ani sagarti et hadelet, ve'ata sagarta et hachalon.
I closed the door, and you closed the window.J'ai fermé la porte, et toi tu as fermé la fenêtre.
20
אֲנַחְנוּ כְּבָר גָּמַרְנוּ אֶת הָעֲבוֹדָה. אַתֶּם עוֹד לֹא גְּמַרְתֶּם?
anachnu kevar gamarnu et ha'avoda. atem od lo gemartem?
We have already finished the work. Have you not finished yet?Nous avons déjà fini le travail. Vous n'avez pas encore fini ?
21
אֲנִי לָמַדְתִּי עִבְרִית בָּאוּלְפָּן. אֵיפֹה אַתְּ לָמַדְתְּ עִבְרִית?
ani lamadti ivrit ba'ulpan. eifo at lamadt ivrit?
I learnt Hebrew at the ulpan. Where did you (f.) learn Hebrew?J'ai appris l'hébreu à l'oulpan. Où as-tu appris l'hébreu ?
22
נָכוֹן, אַתֶּם עֲבַדְתֶּם קָשֶׁה מְאוֹד, אֲבָל גַּם אֲנַחְנוּ עָבַדְנוּ קָשֶׁה.
nachon, atem avadtem kashe me'od, aval gam anachnu avadnu kashe.
True, you worked very hard, but we worked hard too.C'est vrai, vous avez travaillé très dur, mais nous aussi nous avons travaillé dur.
23
אַתֶּם גְּמַרְתֶּם אֶת הָעֲבוֹדָה מוּקְדָּם, אֲבָל אַתְּ גָּמַרְתְּ אוֹתָהּ מְאוּחָר.
atem gemartem et ha'avoda mukdam, aval at gamart otah me'uchar.
You (pl.) finished the work early, but you (f.) finished it late.Vous avez fini le travail tôt, mais toi tu l'as fini tard.
24
אֲנַחְנוּ לָמַדְנוּ הַרְבֵּה לַבְּחִינָה. גַּם אַתָּה לָמַדְתָּ הַרְבֵּה?
anachnu lamadnu harbe labchina. gam ata lamadta harbe?
We studied a lot for the exam. Did you study a lot too?Nous avons beaucoup révisé pour l'examen. Toi aussi tu as beaucoup révisé ?
25
אֲנִי הָלַכְתִּי לְבַקֵּר אֶת הַהוֹרִים. לָמָּה אַתָּה לֹא הָלַכְתָּ?
ani halachti levaker et hahorim. lama ata lo halachta?
I went to visit my parents. Why did you not go?Je suis allé rendre visite à mes parents. Pourquoi n'y es-tu pas allé ?
26
מֹשֶׁה כְּבָר גָּמַר אֶת הַשִּׁעוּרִים.
moshe kevar gamar et hashi'urim.
Moshe has already finished the homework.Moché a déjà fini ses devoirs.
27
רוּתִי עוֹד לֹא גָּמְרָה אֶת הַשִּׁעוּרִים.
ruti od lo gamra et hashi'urim.
Ruti has not finished the homework yet.Routi n'a pas encore fini ses devoirs.
28
תָּמָר וְדַפְנָה גָּמְרוּ קֹדֶם.
tamar vedafna gamru kodem.
Tamar and Dafna finished earlier.Tamar et Dafna ont fini plus tôt.
29
שׁוּלָה הָלְכָה לְטַיֵּל לְבַד? לֹא, אַבָּא הָלַךְ אִתָּהּ.
shula halcha letayel levad? lo, aba halach itah.
Did Shula go for a walk alone? No, dad went with her.Choula est allée se promener seule ? Non, papa est allé avec elle.
30
אֶתְמוֹל מִירִי שָׁאֲלָה הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת בַּשִּׁעוּר, וְרוֹנִי לֹא שָׁאַל כְּלוּם.
etmol miri sha'ala harbe she'elot bashi'ur, veroni lo sha'al klum.
Yesterday Miri asked many questions in class, and Roni asked nothing.Hier Miri a posé beaucoup de questions en cours, et Roni n'a rien demandé.
31
הָרוֹפֵא עָבַד כׇּל הַלַּיְלָה? הַרְבֵּה רוֹפְאִים עָבְדוּ אֶתְמוֹל בְּבֵית הַחוֹלִים.
harofe avad kol halaila? harbe rofim avdu etmol beveit hacholim.
Did the doctor work all night? Many doctors worked at the hospital yesterday.Le médecin a travaillé toute la nuit ? Beaucoup de médecins ont travaillé hier à l'hôpital.
32
הָאוֹרְחִים שֶׁלָּנוּ עָמְדוּ לְיַד הַדֶּלֶת, וְאִמָּא עָמְדָה עַל־יָדָם.
ha'orchim shelanu amdu leyad hadelet, ve'ima amda al yadam.
Our guests stood by the door, and mum stood beside them.Nos invités se tenaient près de la porte, et maman se tenait à côté d'eux.
33
סַבָּא יָשַׁב בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר, וְכׇל הַנְּכָדִים יָשְׁבוּ עַל־יָדוֹ.
saba yashav be'emtza hacheder, vechol hanechadim yashvu al yado.
Grandpa sat in the middle of the room, and all the grandchildren sat around him.Grand-père était assis au milieu de la pièce, et tous les petits-enfants étaient assis autour de lui.
34
סַבָּא אוֹכֵל אֲרוּחַת בֹּקֶר. אַחֲרֵי שֶׁהוּא גּוֹמֵר לֶאֱכוֹל, הוּא הוֹלֵךְ לִקְנוֹת עִתּוֹן, חוֹזֵר הַבַּיְתָה וְיוֹשֵׁב לִקְרוֹא.
saba ochel aruchat boker. acharei shehu gomer le'echol, hu holech liknot iton, chozer habaita veyoshev likro.
Grandpa eats breakfast. After he finishes eating, he goes to buy a paper, comes home and sits down to read.Grand-père prend son petit-déjeuner. Après avoir fini de manger, il va acheter un journal, rentre à la maison et s'assied pour lire.
35
אֶתְמוֹל סַבָּא אָכַל אֲרוּחַת בֹּקֶר. אַחֲרֵי שֶׁהוּא גָּמַר לֶאֱכוֹל, הוּא הָלַךְ לִקְנוֹת עִתּוֹן, חָזַר הַבַּיְתָה וְיָשַׁב לִקְרוֹא.
etmol saba achal aruchat boker. acharei shehu gamar le'echol, hu halach liknot iton, chazar habaita veyashav likro.
Yesterday grandpa ate breakfast. After he finished eating, he went to buy a paper, came home and sat down to read.Hier grand-père a pris son petit-déjeuner. Après avoir fini de manger, il est allé acheter un journal, est rentré à la maison et s'est assis pour lire.
36
אֶתְמוֹל סַבְתָּא אָכְלָה אֲרוּחַת בֹּקֶר. אַחֲרֵי שֶׁהִיא גָּמְרָה לֶאֱכוֹל, הִיא הָלְכָה לִקְנוֹת עִתּוֹן, חָזְרָה הַבַּיְתָה וְיָשְׁבָה לִקְרוֹא.
etmol savta achla aruchat boker. acharei shehi gamra le'echol, hi halcha liknot iton, chazra habaita veyashva likro.
Yesterday grandma ate breakfast. After she finished eating, she went to buy a paper, came home and sat down to read.Hier grand-mère a pris son petit-déjeuner. Après avoir fini de manger, elle est allée acheter un journal, est rentrée à la maison et s'est assise pour lire.
37
אֲנִי אָכַלְתִּי אֲרוּחַת בֹּקֶר. אַחֲרֵי שֶׁגָּמַרְתִּי לֶאֱכוֹל, הָלַכְתִּי לִקְנוֹת עִתּוֹן, חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה וְיָשַׁבְתִּי לִקְרוֹא.
ani achalti aruchat boker. acharei shegamarti le'echol, halachti liknot iton, chazarti habaita veyashavti likro.
I ate breakfast. After I finished eating, I went to buy a paper, came home and sat down to read.J'ai pris mon petit-déjeuner. Après avoir fini de manger, je suis allé acheter un journal, je suis rentré à la maison et je me suis assis pour lire.
38
אֶתְמוֹל הֵם אָכְלוּ אֲרוּחַת בֹּקֶר. אַחֲרֵי שֶׁהֵם גָּמְרוּ לֶאֱכוֹל, הֵם הָלְכוּ לִקְנוֹת עִתּוֹן, חָזְרוּ הַבַּיְתָה וְיָשְׁבוּ לִקְרוֹא.
etmol hem achlu aruchat boker. acharei shehem gamru le'echol, hem halchu liknot iton, chazru habaita veyashvu likro.
Yesterday they ate breakfast. After they finished eating, they went to buy a paper, came home and sat down to read.Hier ils ont pris leur petit-déjeuner. Après avoir fini de manger, ils sont allés acheter un journal, sont rentrés à la maison et se sont assis pour lire.
39
אֵיפֹה אָכַלְתָּ אֲרוּחַת־עֶרֶב אֶתְמוֹל?
eifo achalta aruchat erev etmol?
Where did you have dinner yesterday?Où as-tu dîné hier ?
40
הָלַכְתָּ אֶתְמוֹל לַקּוֹלְנוֹעַ?
halachta etmol lakolno'a?
Did you go to the cinema yesterday?Es-tu allé au cinéma hier ?
41
בְּאֵיזוֹ שָׁעָה הָלַכְתָּ לִישׁוֹן אֶתְמוֹל?
be'eizo sha'a halachta lishon etmol?
What time did you go to bed yesterday?À quelle heure es-tu allé te coucher hier ?
42
חָזַרְתָּ עַל הַשִּׁעוּרִים לִפְנֵי שֶׁשָּׁכַבְתָּ לִישׁוֹן?
chazarta al hashi'urim lifnei sheshachavta lishon?
Did you go over the lessons before you lay down to sleep?As-tu révisé les leçons avant de te coucher ?
43
יָשַׁנְתָּ טוֹב הַלַּיְלָה?
yashanta tov halaila?
Did you sleep well last night?As-tu bien dormi cette nuit ?
44
לִפְנֵי שֶׁבָּאתָ לָאָרֶץ, עָבַדְתָּ אוֹ לָמַדְתָּ?
lifnei shebata la'aretz, avadta o lamadta?
Before you came to Israel, were you working or studying?Avant de venir en Israël, travaillais-tu ou étudiais-tu ?
45
גָּמַרְתָּ כְּבָר לִלְמוֹד הַיּוֹם?
gamarta kevar lilmod hayom?
Have you already finished studying today?As-tu déjà fini d'étudier aujourd'hui ?
46
פָּתַחְתָּ אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלְּךָ הַיּוֹם?
patachta et hasefer shelcha hayom?
Did you open your book today?As-tu ouvert ton livre aujourd'hui ?
47
שָׁאַלְתָּ אֶת הַמּוֹרָה אֵיךְ הִיא מַרְגִּישָׁה הַיּוֹם?
sha'alta et hamora eich hi margisha hayom?
Did you ask the teacher how she feels today?As-tu demandé à la professeure comment elle se sent aujourd'hui ?
48
עַל־יַד מִי יָשַׁבְתָּ בַּשִּׁעוּר?
al yad mi yashavta bashi'ur?
Who did you sit next to in class?À côté de qui étais-tu assis en cours ?
49
אָכַלְתָּ הַיּוֹם בֵּיצָה?
achalta hayom beitza?
Did you eat an egg today?As-tu mangé un œuf aujourd'hui ?
50
כָּתַבְתָּ הַשָּׁבוּעַ מִכְתָּבִים?
katavta hashavu'a michtavim?
Did you write letters this week?As-tu écrit des lettres cette semaine ?
51
שָׁלַחְתָּ פְּרָחִים לַדּוֹדָה שֶׁלְּךָ?
shalachta prachim ladoda shelcha?
Did you send flowers to your aunt?As-tu envoyé des fleurs à ta tante ?

NotesNotesWhat this lesson turns onCe que ce cours met en jeu

VocabularyVocabulaireAbbreviationsLes sigles

Read them by expanding the words: the gershayim marks the abbreviation, it is not a letter.On les lit en dépliant les mots : le guershayim signale le sigle, ce n'est pas une lettre.

HebrewHébreuReadingLectureMeaningSens
אחה״צ akhar ha-tzohorayim afternoonaprès-midiShort for אַחַר הַצָּהֳרַיִם.Abréviation de אַחַר הַצָּהֳרַיִם.
לפנה״צ lifnei ha-tzohorayim before noon, morningavant midi, le matinShort for לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם.Abréviation de לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם.
ד״ר doktor doctormédecinShort for דּוֹקְטוֹר.Abréviation de דּוֹקְטוֹר.
קופ״ח koupat kholim health fund, cliniccaisse de santé, dispensaireShort for קֻפַּת חוֹלִים.Abréviation de קֻפַּת חוֹלִים.

FormsFormesThe body, in pairsLe corps, par paires

WordMotsgpl
earoreillef אֹזֶןozenאׇזְנַיִםoznayim
eyeœilf עַיִןayinעֵינַיִםeinayim
toothdentf שֵׁןshenשִׁנַּיִםshinayim
handmainf יָדyadיָדַיִםyadayim
leg, footjambe, piedf רֶגֶלréguelרַגְלַיִםraglayim
fingerdoigtf אֶצְבַּעetzbaאֶצְבָּעוֹתetzba'ot
a hairun cheveuf שַׂעֲרָהsa'araשְׂעָרוֹתse'arot

VocabularyVocabulaireThe body, the ones that come aloneLe corps, ceux qui vont seuls

HebrewHébreuReadingLectureMeaningSens
אַףm af nosenez
פֶּהm pé mouthbouche
רֹאשׁm rosh headtête
גַּבm gav backdos
לֵבm lev heartcœur
צַוָּארm tzavar neckcou
גּוּףm gouf bodycorps
גָּרוֹןm garon throatgorge
פָּנִיםm panim facevisage
בֶּטֶןf bétén belly, stomachventre, estomac
שֵׂעָרm sear haircheveuxA collective: שֵׂעָר is hair in general and has no plural. One single hair is שַׂעֲרָה.Un collectif : שֵׂעָר, ce sont les cheveux en général, et il n'a pas de pluriel. Un seul cheveu, c'est שַׂעֲרָה.

FormsFormesWhat hurts, and how it agreesCe qui fait mal, et comment ça s'accorde

WordMotPo'alm.sf.sm.plf.pl
to hurt, to acheavoir mal, faire malלִכְאֹבlichovכ.א.ב · pa'al לִכְאֹבlichovכ.א.ב · pa'al כּוֹאֵבko'evכּוֹאֶבֶתko'évetכּוֹאֲבִיםko'avimכּוֹאֲבוֹתko'avot

FormsFormesEighteen verbs in the pastDix-huit verbes au passé

Six persons per verb, the shape the sheet uses: I, we, you (pl.), he, she, they.Six personnes par verbe, dans l'ordre de la feuille : je, nous, vous, il, elle, ils.

to closefermerלִסְגּוֹרlisgorס.ג.ר · pa'al
אֲנִי
סָגַרְתִּיsagarti
אֲנַחְנוּ
סָגַרְנוּsagarnou
אַתֶּם
סְגַרְתֶּםseguartem
הוּא
סָגַרsagar
הִיא
סָגְרָהsagra
הֵם / הֵן
סָגְרוּsagrou
to finishterminerלִגְמֹרligmorג.מ.ר · pa'al
אֲנִי
גָּמַרְתִּיgamarti
אֲנַחְנוּ
גָּמַרְנוּgamarnou
אַתֶּם
גְּמַרְתֶּםguemartem
הוּא
גָּמַרgamar
הִיא
גָּמְרָהgamra
הֵם / הֵן
גָּמְרוּgamrou
to learn, to studyapprendre, étudierלִלְמוֹדlilmodל.מ.ד · pa'al
אֲנִי
לָמַדְתִּיlamadti
אֲנַחְנוּ
לָמַדְנוּlamadnou
אַתֶּם
לְמַדְתֶּםlemadtem
הוּא
לָמַדlamad
הִיא
לָמְדָהlamda
הֵם / הֵן
לָמְדוּlamdou
to openouvrirלִפְתּוֹחַliftoachפ.ת.ח · pa'al
אֲנִי
פָּתַחְתִּיpatakhti
אֲנַחְנוּ
פָּתַחְנוּpatakhnou
אַתֶּם
פְּתַחְתֶּםpetakhtem
הוּא
פָּתַחpatakh
הִיא
פָּתְחָהpatkha
הֵם / הֵן
פָּתְחוּpatkhou
to lie downs'allonger, se coucherלִשְׁכַּבlishkavשׁ.כ.ב · pa'al
אֲנִי
שָׁכַבְתִּיshachavti
אֲנַחְנוּ
שָׁכַבְנוּshachavnou
אַתֶּם
שְׁכַבְתֶּםshechavtem
הוּא
שָׁכַבshachav
הִיא
שָׁכְבָהshachva
הֵם / הֵן
שָׁכְבוּshachvou
to takeprendreלָקַחַתlakachatל.ק.ח · pa'al
אֲנִי
לָקַחְתִּיlakakhti
אֲנַחְנוּ
לָקַחְנוּlakakhnou
אַתֶּם
לְקַחְתֶּםlekakhtem
הוּא
לָקַחlakakh
הִיא
לָקְחָהlakkha
הֵם / הֵן
לָקְחוּlakkhou
to sendenvoyerלִשְׁלוֹחַlishlo'achש.ל.ח · pa'al
אֲנִי
שָׁלַחְתִּיshalakhti
אֲנַחְנוּ
שָׁלַחְנוּshalakhnou
אַתֶּם
שְׁלַחְתֶּםshelakhtem
הוּא
שָׁלַחshalakh
הִיא
שָׁלְחָהshalkha
הֵם / הֵן
שָׁלְחוּshalkhou
to sitêtre assisלָשֶׁבֶתlashevetי.ש.ב · pa'al
אֲנִי
יָשַׁבְתִּיyashavti
אֲנַחְנוּ
יָשַׁבְנוּyashavnou
אַתֶּם
יְשַׁבְתֶּםyeshavtem
הוּא
יָשַׁבyashav
הִיא
יָשְׁבָהyashva
הֵם / הֵן
יָשְׁבוּyashvou
to askdemanderלִשְׁאוֹלlish'olש.א.ל · pa'al
אֲנִי
שָׁאַלְתִּיsha'alti
אֲנַחְנוּ
שָׁאַלְנוּsha'alnou
אַתֶּם
שְׁאַלְתֶּםshe'altem
הוּא
שָׁאַלsha'al
הִיא
שָׁאֲלָהsha'ala
הֵם / הֵן
שָׁאֲלוּsha'alou
to sleepdormirלִישׁוֹןlishonי.ש.ן · pa'al
אֲנִי
יָשַׁנְתִּיyashanti
אֲנַחְנוּ
יָשַׁנּוּyashannou
אַתֶּם
יְשַׁנְתֶּםyeshantem
הוּא
יָשַׁןyashan
הִיא
יָשְׁנָהyashna
הֵם / הֵן
יָשְׁנוּyashnou
to goallerלָלֶכֶתlalechetה.ל.כ · pa'al
אֲנִי
הָלַכְתִּיhalachti
אֲנַחְנוּ
הָלַכְנוּhalachnou
אַתֶּם
הֲלַכְתֶּםhalachtem
הוּא
הָלַךְhalakh
הִיא
הָלְכָהhalcha
הֵם / הֵן
הָלְכוּhalchou
to worktravaillerלַעֲבוֹדla'avodע.ב.ד · pa'al
אֲנִי
עָבַדְתִּיavadti
אֲנַחְנוּ
עָבַדְנוּavadnou
אַתֶּם
עֲבַדְתֶּםavadtem
הוּא
עָבַדavad
הִיא
עָבְדָהavda
הֵם / הֵן
עָבְדוּavdou
to standêtre deboutלַעֲמוֹדlaamodע.מ.ד · pa'al
אֲנִי
עָמַדְתִּיamadti
אֲנַחְנוּ
עָמַדְנוּamadnou
אַתֶּם
עֲמַדְתֶּםamadtem
הוּא
עָמַדamad
הִיא
עָמְדָהamda
הֵם / הֵן
עָמְדוּamdou
to thinkpenserלַחְשׁוֹבlachshovח.שׁ.ב · pa'al
אֲנִי
חָשַׁבְתִּיkhashavti
אֲנַחְנוּ
חָשַׁבְנוּkhashavnou
אַתֶּם
חֲשַׁבְתֶּםkhashavtem
הוּא
חָשַׁבkhashav
הִיא
חָשְׁבָהkhashva
הֵם / הֵן
חָשְׁבוּkhashvou
to come backrevenirלַחֲזוֹרlachazorח.ז.ר · pa'al
אֲנִי
חָזַרְתִּיkhazarti
אֲנַחְנוּ
חָזַרְנוּkhazarnou
אַתֶּם
חֲזַרְתֶּםkhazartem
הוּא
חָזַרkhazar
הִיא
חָזְרָהkhazra
הֵם / הֵן
חָזְרוּkhazrou
to eatmangerלֶאֱכוֹלle'echolא.כ.ל · pa'al
אֲנִי
אָכַלְתִּיachalti
אֲנַחְנוּ
אָכַלְנוּachalnou
אַתֶּם
אֲכַלְתֶּםachaltem
הוּא
אָכַלachal
הִיא
אָכְלָהachla
הֵם / הֵן
אָכְלוּachlou
to saydireלוֹמַרlomarא.מ.ר · pa'al
אֲנִי
אָמַרְתִּיamarti
אֲנַחְנוּ
אָמַרְנוּamarnou
אַתֶּם
אֲמַרְתֶּםamartem
הוּא
אָמַרamar
הִיא
אָמְרָהamra
הֵם / הֵן
אָמְרוּamrou
to loveaimerלֶאֱהוֹבle'ehovא.ה.ב · pa'al
אֲנִי
אָהַבְתִּיahavti
אֲנַחְנוּ
אָהַבְנוּahavnou
אַתֶּם
אֲהַבְתֶּםahavtem
הוּא
אָהַבahav
הִיא
אָהֲבָהahava
הֵם / הֵן
אָהֲבוּahavou

VocabularyVocabulaireWords of the lessonLes mots du cours

HebrewHébreuReadingLectureMeaningSens
רָאשֵׁי תֵּבוֹת rashei tevot abbreviations, acronymssigles, acronymes
מִקְרֶה חֵרוּם mikré kherum emergencyurgence
קֻפַּת חוֹלִים koupat kholim health fund, public cliniccaisse de santé, dispensaire public
מִרְפָּאָה mirpa'a clinic, surgerycabinet médical
רוֹפֵא כְּלָלִי rofé klali general practitionermédecin généraliste
רוֹפֵא מִשְׁפָּחָה rofé mishpakha family doctormédecin de famille
רוֹפְאַת נָשִׁים rof'at nashim gynaecologistgynécologue
רוֹפֵא אַף אֹזֶן גָּרוֹן rofé af ozen garon ear, nose and throat doctoroto-rhino-laryngologiste
מְחוֹז mekhoz districtdistrict, région
כְּאֵב ke'ev paindouleur
סַבְלָנוּת savlanout patiencepatience
חָזַר עַל khazar al to revise, to go overréviser, repasser sur
שָׁכַב לִישׁוֹן shachav lishon to go to bedaller se coucher
מִ... עַד... mi... ad... from... to...de... à...The pair the timetables use, for hours, dates and distances alike.Le couple qu'utilisent les horaires, pour les heures, les dates et les distances.
שִׁנּוּיm.s shinouy changechangement
שִׁנּוּיִיםm.pl shinouyim changeschangements
רַעm.s ra badmauvaisthe masculine of רָעָה, already recordedle masculin de רָעָה, déjà consigné
חֲזָקָהf.s chazaka strong, loudfort, forte
לְבַד levad alone, on my ownseul, tout seul
אֲרוּחַת־עֶרֶב aruchat erev dinner, evening mealdîner, repas du soir
בְּאֶמְצַע be'emtza in the middle ofau milieu de

Practise this lessonTravailler ce cours

This day only. What you answer here counts everywhere else on the site, so a word you get right below is one the main practice will stop asking so often.Ce cours uniquement. Ce que vous répondez ici compte partout ailleurs sur le site : un mot réussi ci-dessous est un mot que l'entraînement principal vous demandera moins souvent.