DayJour 27 · Thursday, 27 August 2026jeudi 27 août 2026

Test 4: Kfar Blum, and the revision sheetTest 4 : Kfar Bloum, et la fiche de révision

Test 4 on a music week at Kfar Blum, then the twenty-seven sentences of the revision sheet.Le test 4 sur une semaine de musique à Kfar Bloum, puis les vingt-sept phrases de la fiche de révision.

TextTexteThe text of the test: כְּפַר בְּלוּםLe texte du test : כְּפַר בְּלוּם

A kibbutz in the Galilee and its week of music. Eight sentences, then three questions on them.Un kibboutz de Galilée et sa semaine de musique. Huit phrases, puis trois questions dessus.

כְּפַר־בְּלוּם הוּא קִבּוּץ בַּגָּלִיל, לְיַד הָעִיר קִרְיַת שְׁמוֹנָה.
kfar blum hu kibutz bagalil, leyad ha'ir kiryat shmona.
Kfar Blum is a kibbutz in the Galilee, next to the town of Kiryat Shmona.Kfar Bloum est un kibboutz en Galilée, près de la ville de Kiryat Shmona.
כְּפַר־בְּלוּם הוּא קִבּוּץ קָטָן וְיָפֶה וְאֵין שָׁם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים.
kfar blum hu kibutz katan veyafe ve'ein sham harbe anashim.
Kfar Blum is a small, pretty kibbutz and there are not many people there.Kfar Bloum est un petit et beau kibboutz et il n'y a pas beaucoup de gens là-bas.
רַק בְּשָׁבוּעַ אֶחָד בְּחֹדֶשׁ יוּלִי יֵשׁ הַרְבֵּה יִשְׂרְאֵלִים בַּקִּיבּוּץ.
rak beshavu'a echad bechodesh yuli yesh harbe yisre'elim bakibutz.
Only during one week in July are there many Israelis on the kibbutz.Seulement pendant une semaine du mois de juillet il y a beaucoup d'Israéliens au kibboutz.
הֵם בָּאִים לְשָׁבוּעַ שֶׁל מוּזִיקָה בַּגָּלִיל.
hem ba'im leshavu'a shel muzika bagalil.
They come for a week of music in the Galilee.Ils viennent pour une semaine de musique en Galilée.
הֵם בָּאִים לִשְׁמֹעַ קוֹנְצֶרְטִים מֵהַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב.
hem ba'im lishmo'a kontzertim mehaboker ad ha'erev.
They come to hear concerts from morning till evening.Ils viennent écouter des concerts du matin jusqu'au soir.
בַּשָּׁבוּעַ הַזֶּה שׁוֹמְעִים מוּזִיקָה בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בַּקִּיבּוּץ: בַּגִּינוֹת שֶׁל הַקִּיבּוּץ, בַּבָּתִּים וּבַחֲדַר הָאוֹכֶל שֶׁל הַקִּיבּוּץ.
bashavu'a haze shomim muzika beharbe mekomot bakibutz: baginot shel hakibutz, babatim uvachadar ha'ochel shel hakibutz.
That week, music is heard in many places on the kibbutz: in the kibbutz gardens, in the houses and in the kibbutz dining hall.Cette semaine-là, on écoute de la musique dans beaucoup d'endroits du kibboutz : dans les jardins du kibboutz, dans les maisons et dans le réfectoire du kibboutz.
בַּחֲדַר הָאוֹכֶל הֵם שׁוֹמְעִים מוּזִיקָה שֶׁל מוֹצַרְט, בַּגִּינָה הַגְּדוֹלָה הֵם שׁוֹמְעִים שִׁירִים עַתִּיקִים וּבַבָּתִּים הֵם שׁוֹמְעִים מוּזִיקָה מוֹדֶרְנִית.
bachadar ha'ochel hem shomim muzika shel motzart, bagina hagdola hem shomim shirim atikim uvabatim hem shomim muzika modernit.
In the dining hall they hear music by Mozart, in the big garden they hear old songs, and in the houses they hear modern music.Dans le réfectoire ils écoutent de la musique de Mozart, dans le grand jardin ils écoutent des chants anciens et dans les maisons ils écoutent de la musique moderne.
חַם מְאוֹד בְּיוּלִי אֲבָל הַרְבֵּה אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים לִנְסוֹעַ לִכְפַר־בְּלוּם, לְמָקוֹם שָׁקֵט בַּטֶּבַע וְלִשְׁמֹעַ עוֹד וְעוֹד מוּזִיקָה.
cham me'od beyuli aval harbe anashim ohavim linso'a lichfar blum, lemakom shaket bateva velishmo'a od ve'od muzika.
It is very hot in July, but many people like going to Kfar Blum, a quiet place in nature, to hear more and more music.Il fait très chaud en juillet, mais beaucoup de gens aiment aller à Kfar Bloum, un endroit calme dans la nature, et écouter encore et encore de la musique.

NotesNotesWhat this lesson turns onCe que ce cours met en jeu

Hollow verbs: short stem before a consonant ending, long vowel in the third person.Verbes creux : radical court devant une terminaison consonantique, voyelle longue à la troisième personne.קַמְתִּי, קַמְתָּ, קַמְתְּ · קָם, קָמָה, קָמוּ
Regular verbs take the same endings on a full stem.Les verbes réguliers prennent les mêmes terminaisons sur un radical plein.לָמַדְתִּי, כָּתַבְתְּ, קָרָאתָ, שָׁלַח
After אֲנִי the past ends in ־תִי; בָּאָה is הִיא, or the present.Après אֲנִי le passé finit en ־תִי ; בָּאָה, c'est הִיא, ou le présent.לִפְנֵי שֶׁאֲנִי בָּאתִי לְיִשְׂרָאֵל, גַּרְתִּי בְּאַנְגְּלִיָּה
אֶת only before a definite direct object, never before the subject.אֶת seulement devant un complément d'objet direct défini, jamais devant le sujet.אֵיפֹה הַתַּלְמִידִים? · אַתְּ מַכִּירָה אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה?
When the adjective carries the article the noun does too, and אֶת comes first.Quand l'adjectif porte l'article, le nom aussi, et אֶת vient devant.לִרְאוֹת אֶת הַסֶּרֶט הֶחָדָשׁ
Paired body parts take the dual ־ַיִם, and all are feminine.Les parties du corps par paires prennent le duel ־ַיִם, et toutes sont féminines.יָדַיִם גְּדוֹלוֹת, עֵינַיִם יָפוֹת
שְׂפָתַיִם are lips; שָׂפוֹת are languages.שְׂפָתַיִם, ce sont les lèvres ; שָׂפוֹת, les langues.שָׂפָה · שְׂפָתַיִם · שָׂפוֹת
An adjective that describes takes no article; one that qualifies takes it.Un adjectif qui décrit ne prend pas l'article ; un adjectif qui qualifie le prend.הַשִּׁעוּרִים מְעַנְיְנִים · הַשִּׁעוּרִים הַמְעַנְיְנִים
Agreement follows the gender, not the shape of the plural.L'accord suit le genre, pas la forme du pluriel.עָרִים עַתִּיקוֹת · מְקוֹמוֹת מְעַנְיְנִים · דֶּרֶךְ אַחֶרֶת
כׇּל + indefinite noun is every; כׇּל הַ is the whole.כׇּל + nom indéfini, c'est chaque ; כׇּל הַ, c'est tout le.כׇּל שָׁנָה · כׇּל הַשָּׁבוּעַ · כׇּל אֶחָד יוֹדֵעַ
לְאָן asks where to, אֵיפֹה where; הַבַּיְתָה is home as a destination.לְאָן demande vers où, אֵיפֹה où ; הַבַּיְתָה, c'est la maison comme destination.לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת? · מָתַי אַתָּה חוֹזֵר הַבַּיְתָה?

FormsFormesThe duals of the bodyLes duels du corps

Eight body parts that come in pairs. All eight are feminine.Huit parties du corps qui vont par paires. Les huit sont féminines.

WordMot	sg	pl
earoreillef	אֹזֶןozen	אׇזְנַיִםoznayim
handmainf	יָדyad	יָדַיִםyadayim
leg, footjambe, piedf	רֶגֶלregel	רַגְלַיִםraglayim
eyeœilf	עַיִןayin	עֵינַיִםeinayim
toothdentf	שֵׁןshen	שִׁנַּיִםshinayim
liplèvrefThe same word means language, and then its plural is שָׂפוֹת. The dual is for the pair on your face.Le même mot veut dire langue, et son pluriel est alors שָׂפוֹת. Le duel, c'est pour la paire sur votre visage.	שָׂפָהsafa	שְׂפָתַיִםsfatayim
shoulderépaulef	כָּתֵףkatef	כְּתֵפַיִםktefayim
kneegenouf	בֶּרֶךְberech	בִּרְכַּיִםbirkayim

FormsFormesThe nouns of the test and the sheetLes noms du test et de la fiche

WordMot	sg	pl
kibbutzkibboutzm	קִבּוּץkibutz	קִבּוּצִיםkibutzim
concertconcertm	קוֹנְצֶרְטkontzert	קוֹנְצֶרְטִיםkontzertim
gardenjardinf	גִּינָהgina	גִּינוֹתginot
teaspoon, spoonfulpetite cuillère, cuilleréef	כַּפִּיתkapit	כַּפִּיּוֹתkapiyot
partyfêtef	מְסִיבָּהmesiba	מְסִיבּוֹתmesibot
newspaperjournalm	עִתּוֹןiton	עִתּוֹנִיםitonim
letterlettrem	מִכְתָּבmichtav	מִכְתָּבִיםmichtavim
way, roadchemin, routef	דֶּרֶךְderech	דְּרָכִיםderachim
shopping mallcentre commercialm	קַנְיוֹןkanyon	קַנְיוֹנִיםkanyonim
examexamenf	בְּחִינָהbechina	בְּחִינוֹתbechinot
librarybibliothèquef	סִפְרִיָּהsifriya	סִפְרִיּוֹתsifriyot
winterhiverm	חֹרֶףchoref	חֳרָפִיםchorafim

FormsFormesThe adjectives of the test and the sheetLes adjectifs du test et de la fiche

WordMot	m.s	f.s	m.pl	f.pl
ancient, oldancien	עַתִּיקatik	עַתִּיקָהatika	עַתִּיקִיםatikim	עַתִּיקוֹתatikot
modernmoderne	מוֹדֶרְנִיmoderni	מוֹדֶרְנִיתmodernit	מוֹדֶרְנִיִּיםmoderniyim	מוֹדֶרְנִיּוֹתmoderniyot
quietcalme, tranquille	שָׁקֵטshaket	שְׁקֵטָהshketa	שְׁקֵטִיםshketim	שְׁקֵטוֹתshketot
boringennuyeux	מְשַׁעֲמֵםmesha'amem	מְשַׁעֲמֶמֶתmesha'amemet	מְשַׁעַמְמִיםmesha'ammim	מְשַׁעַמְמוֹתmesha'ammot
interestingintéressant	מְעַנְיֵןme'anyen	מְעַנְיֶנֶתme'anyenet	מְעַנְיְנִיםme'aninim	מְעַנְיְנוֹתme'aninot
nice, pleasantsympathique, gentil	נֶחְמָדnechmad	נֶחְמָדָהnechmada	נֶחְמָדִיםnechmadim	נֶחְמָדוֹתnechmadot
koshercasher	כָּשֵׁרkasher	כְּשֵׁרָהkshera	כְּשֵׁרִיםksherim	כְּשֵׁרוֹתksherot
other, differentautre	אַחֵרacher	אַחֶרֶתacheret	אֲחֵרִיםacherim	אֲחֵרוֹתacherot

FormsFormesTwo verbs in the presentDeux verbes au présent

WordMot	Po'al	m.s	f.s	m.pl	f.pl
to go down, to get offdescendreלָרֶדֶתlaredetי.ר.ד · pa'al	לָרֶדֶתlaredetי.ר.ד · pa'al	יוֹרֵדyored	יוֹרֶדֶתyoredet	יוֹרְדִיםyordim	יוֹרְדוֹתyordot
to thinkpenserלַחְשׁוֹבlachshovח.שׁ.ב · pa'al	לַחְשׁוֹבlachshovח.שׁ.ב · pa'al	חוֹשֵׁבchoshev	חוֹשֶׁבֶתchoshevet	חוֹשְׁבִיםchoshvim	חוֹשְׁבוֹתchoshvot

VocabularyVocabulaireWords this lesson usedLes mots que ce cours a employés

HebrewHébreu	ReadingLecture	MeaningSens
טֶבַעm.s	teva	naturenature
סוּכָּרm.s	sukar	sugarsucre
קִילוֹמֶטֶרm.s	kilometer	kilometrekilomètre
מוּקְדָּם	mukdam	earlytôt
מְאוּחָר	me'uchar	latetard
צׇהֳרַיִםm.pl	tzohorayim	noon, middaymidi
מְצוּיָן	metzuyan	excellent, very wellexcellent, très bien
שׁוּם דָּבָר	shum davar	nothing (with לֹא or אֵין)rien (avec לֹא ou אֵין)
מִישֶׁהוּ	mishehu	someone (m.)quelqu'un
מִישֶׁהִי	mishehi	someone (f.)quelqu'une
מַשֶּׁהוּ	mashehu	somethingquelque chose
הַבַּיְתָה	habayta	home (as a destination)à la maison (direction)
לְאַט	le'at	slowlylentement
מַהֵר	maher	fast, quicklyvite
מִיץm.s	mitz	juicejus
מָה פִּתְאוֹם	ma pitom	what do you mean! no waymais pas du tout, comment ça
לְאָן	le'an	where to?vers où ?
אוּלַי	ulai	maybepeut-être
תָּמִיד	tamid	alwaystoujours
שָׂפוֹתf.pl	safot	languageslangues
חֲדַר אֹכֶלm.s	chadar ochel	dining hallréfectoire, salle à manger
יִשְׂרְאֵלִיםm.pl	yisre'elim	IsraelisIsraéliens
סְטוּדֶנְטִיּוֹתf.pl	studentiyot	students (f. pl.)étudiantes
שְׁקָלִיםm.pl	shkalim	shekelsshekels
תַּגִּידִיf.2s	tagidi	tell me (to a woman)dis (à une femme)
הַפְסָקָהf.s	hafsaka	breakpause

TextTexteSentences from the testLes phrases du test

כְּפַר־בְּלוּם הוּא קִבּוּץ בַּגָּלִיל, לְיַד הָעִיר קִרְיַת שְׁמוֹנָה.
kfar blum hu kibutz bagalil, leyad ha'ir kiryat shmona.
Kfar Blum is a kibbutz in the Galilee, next to the town of Kiryat Shmona.Kfar Bloum est un kibboutz en Galilée, près de la ville de Kiryat Shmona.
כְּפַר־בְּלוּם הוּא קִבּוּץ קָטָן וְיָפֶה וְאֵין שָׁם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים.
kfar blum hu kibutz katan veyafe ve'ein sham harbe anashim.
Kfar Blum is a small, pretty kibbutz and there are not many people there.Kfar Bloum est un petit et beau kibboutz et il n'y a pas beaucoup de gens là-bas.
רַק בְּשָׁבוּעַ אֶחָד בְּחֹדֶשׁ יוּלִי יֵשׁ הַרְבֵּה יִשְׂרְאֵלִים בַּקִּיבּוּץ.
rak beshavu'a echad bechodesh yuli yesh harbe yisre'elim bakibutz.
Only during one week in July are there many Israelis on the kibbutz.Seulement pendant une semaine du mois de juillet il y a beaucoup d'Israéliens au kibboutz.
הֵם בָּאִים לְשָׁבוּעַ שֶׁל מוּזִיקָה בַּגָּלִיל.
hem ba'im leshavu'a shel muzika bagalil.
They come for a week of music in the Galilee.Ils viennent pour une semaine de musique en Galilée.
הֵם בָּאִים לִשְׁמֹעַ קוֹנְצֶרְטִים מֵהַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב.
hem ba'im lishmo'a kontzertim mehaboker ad ha'erev.
They come to hear concerts from morning till evening.Ils viennent écouter des concerts du matin jusqu'au soir.
בַּשָּׁבוּעַ הַזֶּה שׁוֹמְעִים מוּזִיקָה בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בַּקִּיבּוּץ: בַּגִּינוֹת שֶׁל הַקִּיבּוּץ, בַּבָּתִּים וּבַחֲדַר הָאוֹכֶל שֶׁל הַקִּיבּוּץ.
bashavu'a haze shomim muzika beharbe mekomot bakibutz: baginot shel hakibutz, babatim uvachadar ha'ochel shel hakibutz.
That week, music is heard in many places on the kibbutz: in the kibbutz gardens, in the houses and in the kibbutz dining hall.Cette semaine-là, on écoute de la musique dans beaucoup d'endroits du kibboutz : dans les jardins du kibboutz, dans les maisons et dans le réfectoire du kibboutz.
בַּחֲדַר הָאוֹכֶל הֵם שׁוֹמְעִים מוּזִיקָה שֶׁל מוֹצַרְט, בַּגִּינָה הַגְּדוֹלָה הֵם שׁוֹמְעִים שִׁירִים עַתִּיקִים וּבַבָּתִּים הֵם שׁוֹמְעִים מוּזִיקָה מוֹדֶרְנִית.
bachadar ha'ochel hem shomim muzika shel motzart, bagina hagdola hem shomim shirim atikim uvabatim hem shomim muzika modernit.
In the dining hall they hear music by Mozart, in the big garden they hear old songs, and in the houses they hear modern music.Dans le réfectoire ils écoutent de la musique de Mozart, dans le grand jardin ils écoutent des chants anciens et dans les maisons ils écoutent de la musique moderne.
חַם מְאוֹד בְּיוּלִי אֲבָל הַרְבֵּה אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים לִנְסוֹעַ לִכְפַר־בְּלוּם, לְמָקוֹם שָׁקֵט בַּטֶּבַע וְלִשְׁמֹעַ עוֹד וְעוֹד מוּזִיקָה.
cham me'od beyuli aval harbe anashim ohavim linso'a lichfar blum, lemakom shaket bateva velishmo'a od ve'od muzika.
It is very hot in July, but many people like going to Kfar Blum, a quiet place in nature, to hear more and more music.Il fait très chaud en juillet, mais beaucoup de gens aiment aller à Kfar Bloum, un endroit calme dans la nature, et écouter encore et encore de la musique.
אֵיפֹה נִמְצָא כְּפַר בְּלוּם? כְּפַר בְּלוּם נִמְצָא בַּגָּלִיל, לְיַד הָעִיר קִרְיַת שְׁמוֹנָה.
eifo nimtza kfar blum? kfar blum nimtza bagalil, leyad ha'ir kiryat shmona.
Where is Kfar Blum? Kfar Blum is in the Galilee, next to the town of Kiryat Shmona.Où se trouve Kfar Bloum ? Kfar Bloum se trouve en Galilée, près de la ville de Kiryat Shmona.
מָתַי יֵשׁ הַרְבֵּה יִשְׂרְאֵלִים בִּכְפַר בְּלוּם? וְלָמָּה? בְּיוּלִי, רַק בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, יֵשׁ הַרְבֵּה יִשְׂרְאֵלִים כִּי הֵם בָּאִים לְשָׁבוּעַ שֶׁל מוּזִיקָה בַּגָּלִיל.
matai yesh harbe yisre'elim bichfar blum? velama? beyuli, rak beshavu'a echad, yesh harbe yisre'elim ki hem ba'im leshavu'a shel muzika bagalil.
When are there many Israelis at Kfar Blum, and why? In July, for one week only, there are many Israelis because they come for a week of music in the Galilee.Quand y a-t-il beaucoup d'Israéliens à Kfar Bloum, et pourquoi ? En juillet, une semaine seulement, il y a beaucoup d'Israéliens parce qu'ils viennent pour une semaine de musique en Galilée.
אֵיזוֹ מוּזִיקָה הָאֲנָשִׁים שׁוֹמְעִים? בַּקִּיבּוּץ הָאֲנָשִׁים שׁוֹמְעִים מוֹצַרְט, שִׁירִים עַתִּיקִים וּמוּזִיקָה מוֹדֶרְנִית.
eizo muzika ha'anashim shomim? bakibutz ha'anashim shomim motzart, shirim atikim umuzika modernit.
What music do the people hear? On the kibbutz the people hear Mozart, old songs and modern music.Quelle musique les gens écoutent-ils ? Au kibboutz les gens écoutent Mozart, des chants anciens et de la musique moderne.
אֶתְמוֹל אֲנַחְנוּ טַסְנוּ לִבְרָזִיל.
etmol anachnu tasnu livrazil.
Yesterday we flew to Brazil.Hier nous avons pris l'avion pour le Brésil.
לִפְנֵי שֶׁאֲנִי בָּאתִי לְיִשְׂרָאֵל, גַּרְתִּי בְּאַנְגְּלִיָּה.
lifnei she'ani bati leyisra'el, garti be'angliya.
Before I came to Israel, I lived in England.Avant que je vienne en Israël, j'habitais en Angleterre.
בַּהַפְסָקָה אַתָּה נַחְתָּ.
bahafsaka ata nachta.
During the break you rested.Pendant la pause tu t'es reposé.
אַתְּ שַׁרְתְּ בַּמְּסִיבָּה.
at shart bamsiba.
You (f.) sang at the party.Tu (f.) as chanté à la fête.
הוּא קָם מוּקְדָּם וַאֲנִי קַמְתִּי מְאוּחָר.
hu kam mukdam va'ani kamti me'uchar.
He got up early and I got up late.Il s'est levé tôt et moi je me suis levé tard.
הִיא שָׂמָה כַּפִּית סוּכָּר בַּקָּפֶה וַאֲנִי שַׂמְתִּי שְׁתֵּי כַּפִּיּוֹת!
hi sama kapit sukar bakafe va'ani samti shtei kapiyot!
She put one spoonful of sugar in the coffee and I put two!Elle a mis une cuillerée de sucre dans le café et moi j'en ai mis deux !
אַתֶּם רַצְתֶּם חֲמִשָּׁה קִילוֹמֶטֶר.
atem ratztem chamisha kilometer.
You (pl.) ran five kilometres.Vous avez couru cinq kilomètres.
בְּשַׁבָּת הֵם נָחוּ כׇּל הַיּוֹם.
beshabat hem nachu kol hayom.
On Shabbat they rested all day.Le shabbat ils se sont reposés toute la journée.
אֲנִי שַׁרְתִּי שִׁירִים חֲדָשִׁים.
ani sharti shirim chadashim.
I sang new songs.J'ai chanté de nouvelles chansons.
מָתַי אַתֶּן בָּאתֶן לַמְּסִיבָּה?
matai aten baten lamsiba?
When did you (f. pl.) come to the party?Quand êtes-vous venues à la fête ?
אֲנִי לֹא לָמַדְתִּי עִבְרִית.
ani lo lamadti ivrit.
I did not study Hebrew.Je n'ai pas étudié l'hébreu.
אַתְּ כָּתַבְתְּ אֶת הַמִּלִּים הַחֲדָשׁוֹת בְּאַנְגְּלִית.
at katavt et hamilim hachadashot be'anglit.
You (f.) wrote the new words in English.Tu (f.) as écrit les nouveaux mots en anglais.
אַתָּה קָרָאתָ עִתּוֹן.
ata karata iton.
You read a newspaper.Tu as lu un journal.
הוּא שָׁלַח מִכְתָּב.
hu shalach michtav.
He sent a letter.Il a envoyé une lettre.
הִיא אוֹהֶבֶת אֶת אִמָּא.
hi ohevet et ima.
She loves mum.Elle aime maman.
אֲנִי לֹא רוֹאֶה אֶת דָּנִי. אֵיפֹה הוּא?
ani lo ro'e et dani. eifo hu?
I don't see Dani. Where is he?Je ne vois pas Dani. Où est-il ?
הֵם שׁוֹתִים קָפֶה.
hem shotim kafe.
They drink coffee.Ils boivent du café.
אֵיפֹה הַתַּלְמִידִים?
eifo hatalmidim?
Where are the pupils?Où sont les élèves ?
אַתְּ מַכִּירָה אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה?
at makira et hashir haze?
Do you (f.) know this song?Tu connais cette chanson ?
הֵן מְטַיְּלוֹת בָּעִיר הָעַתִּיקָה.
hen metaylot ba'ir ha'atika.
They (f.) are strolling in the Old City.Elles se promènent dans la vieille ville.
רוֹמֵאוֹ אוֹהֵב אֶת יוּלְיָה.
rome'o ohev et yulya.
Romeo loves Juliet.Roméo aime Juliette.
רוֹמֵאוֹ לֹא שׁוֹמֵעַ רַדְיוֹ.
rome'o lo shome'a radyo.
Romeo does not listen to the radio.Roméo n'écoute pas la radio.
כׇּל הַכִּתָּה מַכִּירִים אֶת טָלִי.
kol hakita makirim et tali.
The whole class knows Tali.Toute la classe connaît Tali.
אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת הָאוּלְפָּן שֶׁלָּנוּ.
anachnu ohavim et ha'ulpan shelanu.
We love our ulpan.Nous aimons notre oulpan.

TextTexteThe revision sheet, lesson 8La fiche de révision, leçon 8

בָּאוֹטוֹבּוּס: אֲנִי רוֹצֶה לָרֶדֶת בִּרְחוֹב קִינְג ג'וֹרְג'.
ba'otobus: ani rotze laredet birchov king jorj.
On the bus: I want to get off at King George Street.Dans le bus : je veux descendre rue King George.
הוּא עוֹבֵד כׇּל יוֹם, מִ־8:30 (שְׁמוֹנֶה וָחֵצִי) בַּבֹּקֶר עַד הַצָּהֳרַיִם.
hu oved kol yom, mi 8:30 (shmone va-chetzi) baboker ad hatzahorayim.
He works every day, from 8:30 in the morning until noon.Il travaille tous les jours, de 8h30 du matin jusqu'à midi.
אֲנִי שׁוֹתֶה רַק קָפֶה כׇּל הַזְּמַן. אֲנִי תָּמִיד שׁוֹתֶה קָפֶה בַּבֹּקֶר.
ani shote rak kafe kol hazman. ani tamid shote kafe baboker.
I only drink coffee, all the time. I always drink coffee in the morning.Je ne bois que du café, tout le temps. Je bois toujours du café le matin.
הַשִּׁעוּרִים מְעַנְיְנִים, אֲבָל הַסֵּפֶר מְשַׁעֲמֵם.
hashi'urim me'aninim, aval hasefer mesha'amem.
The lessons are interesting, but the book is boring.Les cours sont intéressants, mais le livre est ennuyeux.
הַחֲבֵרִים בַּדִּירָה נֶחְמָדִים מְאוֹד.
hachaverim badira nechmadim me'od.
The flatmates are very nice.Les colocataires sont très sympathiques.
סְלִיחָה, לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת?
slicha, le'an at holechet?
Excuse me, where are you (f.) going?Pardon, où vas-tu ?
הֵם שָׁרִים מְצוּיָן.
hem sharim metzuyan.
They sing excellently.Ils chantent très bien.
עַל מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים?
al ma atem choshvim?
What are you thinking about?À quoi pensez-vous ?
מָה יֵשׁ בַּחֶדֶר? אֵין פֹּה שׁוּם דָּבָר.
ma yesh bacheder? ein po shum davar.
What is in the room? There is nothing here.Qu'y a-t-il dans la chambre ? Il n'y a rien ici.
אוּלַי אַתָּה רוֹצֶה לָשֶׁבֶת בְּבֵית קָפֶה לְיַד הַיָּם?
ulai ata rotze lashevet beveit kafe leyad hayam?
Maybe you want to sit in a café by the sea?Peut-être veux-tu t'asseoir dans un café près de la mer ?
אֲנִי מְחַפֵּשׂ מִסְעָדָה כְּשֵׁרָה וְטוֹבָה.
ani mechapes misada kshera vetova.
I am looking for a good kosher restaurant.Je cherche un restaurant casher et bon.
יֵשׁ פֹּה עָרִים עַתִּיקוֹת וּמְקוֹמוֹת מְעַנְיְנִים.
yesh po arim atikot umkomot me'aninim.
There are ancient cities and interesting places here.Il y a ici des villes anciennes et des endroits intéressants.
לָמָּה אַתֶּם מְדַבְּרִים בַּטֵּלֵפוֹן כׇּל הַזְּמַן?
lama atem medabrim batelefon kol hazman?
Why are you on the phone all the time?Pourquoi parlez-vous au téléphone tout le temps ?
תַּגִּידִי, אַתְּ יוֹדַעַת אֵיפֹה הָרְחוֹב הַזֶּה? אֲנִי לֹא יוֹדַעַת, אֲבָל אוּלַי מִישֶׁהוּ אַחֵר יוֹדֵעַ.
tagidi, at yoda'at eifo harchov haze? ani lo yoda'at, aval ulai mishehu acher yode'a.
Tell me, do you (f.) know where this street is? I don't know, but maybe someone else does.Dis, tu sais où est cette rue ? Je ne sais pas, mais peut-être que quelqu'un d'autre le sait.
הַיּוֹם הוּא רוֹצֶה לִנְסוֹעַ לָעֲבוֹדָה בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת.
hayom hu rotze linso'a la'avoda bderech acheret.
Today he wants to go to work by a different route.Aujourd'hui il veut aller au travail par un autre chemin.
מָתַי אַתָּה חוֹזֵר הַבַּיְתָה?
matai ata chozer habaita?
When are you coming back home?Quand rentres-tu à la maison ?
כׇּל אֶחָד בַּכִּתָּה יוֹדֵעַ לִקְרוֹא עִבְרִית.
kol echad bakita yode'a likro ivrit.
Everyone in the class can read Hebrew.Chacun dans la classe sait lire l'hébreu.
מָתַי אַתֶּם רוֹצִים לִרְאוֹת אֶת הַסֶּרֶט הֶחָדָשׁ בַּקַּנְיוֹן?
matai atem rotzim lirot et haseret hechadash bakanyon?
When do you want to see the new film at the mall?Quand voulez-vous voir le nouveau film au centre commercial ?
לְאַט, לְאַט, לָמָּה אַתְּ נוֹסַעַת מַהֵר? יֵשׁ בַּדֶּרֶךְ יְלָדִים קְטַנִּים.
le'at, le'at, lama at nosa'at maher? yesh baderech yeladim ktanim.
Slowly, slowly, why are you (f.) driving fast? There are small children on the road.Doucement, doucement, pourquoi roules-tu vite ? Il y a de petits enfants sur la route.
הַדֶּרֶךְ לְאֵילַת מְעַנְיֶנֶת?
haderech le'eilat me'anyenet?
Is the road to Eilat interesting?La route vers Eilat est-elle intéressante ?
הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי בָּאָה כׇּל שָׁנָה בַּחֹרֶף לְיִשְׂרָאֵל.
hamishpacha sheli ba'a kol shana bachoref leyisra'el.
My family comes to Israel every year in winter.Ma famille vient chaque année en hiver en Israël.
הוּא מְטַיֵּל בָּאָרֶץ מִיּוֹם רִאשׁוֹן וְעַד יוֹם שַׁבָּת, הוּא מְטַיֵּל פֹּה כׇּל הַשָּׁבוּעַ.
hu metayel ba'aretz miyom rishon ve'ad yom shabat, hu metayel po kol hashavu'a.
He travels around the country from Sunday to Saturday; he travels here the whole week.Il voyage dans le pays du dimanche au samedi, il voyage ici toute la semaine.
יֵשׁ פֹּה שְׁתֵּי סְטוּדֶנְטִיּוֹת נֶחְמָדוֹת.
yesh po shtei studentiyot nechmadot.
There are two nice students (f.) here.Il y a ici deux étudiantes sympathiques.
הַמִּיץ עוֹלֶה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים.
hamitz ole asara shkalim.
The juice costs ten shekels.Le jus coûte dix shekels.
הוּא בָּא עַכְשָׁו מֵהָעֲבוֹדָה, וְהוֹלֵךְ עִם חֲבֵרִים לְסֶרֶט.
hu ba achshav meha'avoda, veholech im chaverim leseret.
He is coming from work now, and going to a film with friends.Il vient maintenant du travail et va avec des amis voir un film.
הַיּוֹם אֵין שִׁעוּרִים בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה. מָה פִּתְאוֹם! יֵשׁ שִׁעוּרִים וְלוֹמְדִים כׇּל הַיּוֹם.
hayom ein shi'urim ba'universita. ma pitom! yesh shi'urim velomdim kol hayom.
There are no classes at the university today. What do you mean! There are classes and people study all day.Aujourd'hui il n'y a pas de cours à l'université. Mais pas du tout ! Il y a des cours et on étudie toute la journée.
מָה פִּתְאוֹם אַתָּה יוֹשֵׁב בַּסִּפְרִיָּה? כִּי יֵשׁ בְּחִינָה מָחָר, וַאֲנִי רוֹצֶה לִלְמוֹד.
ma pitom ata yoshev basifriya? ki yesh bechina machar, va'ani rotze lilmod.
How come you are sitting in the library? Because there is an exam tomorrow, and I want to study.Comment ça se fait que tu sois à la bibliothèque ? Parce qu'il y a un examen demain et je veux étudier.

Practise this lessonTravailler ce cours

This day only. What you answer here counts everywhere else on the site, so a word you get right below is one the main practice will stop asking so often.Ce cours uniquement. Ce que vous répondez ici compte partout ailleurs sur le site : un mot réussi ci-dessous est un mot que l'entraînement principal vous demandera moins souvent.