DayJour 28 · Sunday, 30 August 2026dimanche 30 août 2026

The ל"ה past: קָנִיתִי, הָיִיתִי, רָצִיתִיLe passé des ל"ה : קָנִיתִי, הָיִיתִי, רָצִיתִי

The past of the verbs in ־וֹת, with לִהְיוֹת for was, and the rule for בְּ / בַּ / בִּ and מִ / מֵ.Le passé des verbes en ־וֹת, avec לִהְיוֹת pour était, et la règle de בְּ / בַּ / בִּ et מִ / מֵ.

TextTextePage 178: now and yesterdayPage 178 : maintenant et hier

עַכְשָׁו אֲנִי בַּבַּיִת. מָה אֲנִי עוֹשֶׂה בַּבַּיִת? אֲנִי שׁוֹתֶה קָפֶה, רוֹאֶה טֵלֵוִיזְיָה, וְעוֹנֶה עַל מִכְתָּבִים.
achshav ani babayit. ma ani ose babayit? ani shote kafe, ro'e televizya, ve'one al michtavim.
Now I am at home. What am I doing at home? I drink coffee, watch television, and answer letters.Maintenant je suis à la maison. Que fais-je à la maison ? Je bois du café, je regarde la télévision et je réponds à des lettres.
גַּם אֶתְמוֹל אֲנִי הָיִיתִי בַּבַּיִת. מָה עָשִׂיתִי בַּבַּיִת? שָׁתִיתִי קָפֶה, רָאִיתִי טֵלֵוִיזְיָה, עָנִיתִי עַל מִכְתָּבִים.
gam etmol ani hayiti babayit. ma asiti babayit? shatiti kafe, ra'iti televizya, aniti al michtavim.
Yesterday too I was at home. What did I do at home? I drank coffee, watched television, answered letters.Hier aussi j'étais à la maison. Qu'ai-je fait à la maison ? J'ai bu du café, j'ai regardé la télévision, j'ai répondu à des lettres.
עַכְשָׁו אֲנִי עוֹשֶׂה, אֶתְמוֹל אֲנִי עָשִׂיתִי. עַכְשָׁו אֲנִי קוֹנֶה, אֶתְמוֹל אֲנִי קָנִיתִי.
achshav ani ose, etmol ani asiti. achshav ani kone, etmol ani kaniti.
Now I do, yesterday I did. Now I buy, yesterday I bought.Maintenant je fais, hier j'ai fait. Maintenant j'achète, hier j'ai acheté.
הָיִיתִי בַּסּוּפֶּרְמַרְקֶט וְקָנִיתִי לֶחֶם וְחָלָב.
hayiti basupermarket vekaniti lechem vechalav.
I was at the supermarket and bought bread and milk.J'étais au supermarché et j'ai acheté du pain et du lait.
אֶתְמוֹל הָיִינוּ בְּטִיּוּל. עָלִינוּ לְהָרֵי הַגָּלִיל, וְגַם רָאִינוּ אֶת הַר הַחֶרְמוֹן (עִם שֶׁלֶג!). עָשִׂינוּ פִּיקְנִיק. הַטִּיּוּל הָיָה נֶהְדָּר!
etmol hayinu betiyul. alinu leharei hagalil, vegam ra'inu et har hachermon (im sheleg!). asinu piknik. hatiyul haya nehdar!
Yesterday we were on a trip. We went up to the Galilee hills, and we also saw Mount Hermon (with snow!). We had a picnic. The trip was wonderful!Hier nous étions en excursion. Nous sommes montés dans les montagnes de Galilée, et nous avons aussi vu le mont Hermon (avec de la neige !). Nous avons fait un pique-nique. L'excursion était magnifique !

NotesNotesWhat this lesson turns onCe que ce cours met en jeu

A ל"ה verb drops its ה in the past; first and second persons add י.Un verbe ל"ה perd son ה au passé ; première et deuxième personnes ajoutent י.קָנִיתִי, קָנִיתָ, קָנִית, קָנִינוּ
Third person: הוּא קָנָה, הִיא קָנְתָה, הֵם קָנוּ.Troisième personne : הוּא קָנָה, הִיא קָנְתָה, הֵם קָנוּ.קָנָה · קָנְתָה · קָנוּ · רָאֲתָה
אַתֶּם and אַתֶּן end in ־תֶם / ־תֶן, never in the ־וּ of הֵם.אַתֶּם et אַתֶּן finissent en ־תֶם / ־תֶן, jamais en ־וּ comme הֵם.הֵם שָׁתוּ · אַתֶּם שְׁתִיתֶם · אַתֶּן שְׁתִיתֶן
Their first vowel weakens: a sheva, or a hataf after a guttural.Leur première voyelle s'affaiblit : un sheva, ou un hataf après une gutturale.קְנִיתֶם, רְאִיתֶם · עֲשִׂיתֶם, עֲנִיתֶם, הֱיִיתֶם
לִהְיוֹת has no present; its past supplies was.לִהְיוֹת n'a pas de présent ; son passé fournit était.אֲנִי בַּבַּיִת — הָיִיתִי בַּבַּיִת
It agrees with its subject, not with the speaker.Il s'accorde avec son sujet, pas avec celui qui parle.הַטִּיּוּל הָיָה מְעַנְיֵן מְאוֹד
The ל"ה family: the infinitives in ־וֹת.La famille ל"ה : les infinitifs en ־וֹת.לִקְנוֹת, לִרְאוֹת, לִרְצוֹת, לַעֲשׂוֹת, לִשְׁתּוֹת, לַעֲנוֹת, לַעֲלוֹת, לִהְיוֹת
בְּ before an indefinite noun, בִּ before a sheva, בַּ with the article, בָּ before א ע ר.בְּ devant un nom indéfini, בִּ devant un sheva, בַּ avec l'article, בָּ devant א ע ר.בְּבַיִת · בִּרְחוֹב · בַּבַּיִת · בָּעִיר
מִ with a dagesh; מֵ before א ה ח ע ר, so מ + article is always מֵהַ.מִ avec un dagesh ; מֵ devant א ה ח ע ר, donc מ + article donne toujours מֵהַ.מִבַּיִת · מֵהָעֲבוֹדָה · מֵחֵיפָה
נָסַע is regular, not ל"ה.נָסַע est régulier, pas ל"ה.נָסַע, נָסְעָה, נָסְעוּ

FormsFormesThe ל"ה past, verb by verbLe passé des ל"ה, verbe par verbe

The five verbs of the book's table, and the three the exercises add. Read the third person down each column first: it is the form a story uses.Les cinq verbes de la table du manuel, et les trois que les exercices ajoutent. Lire d'abord la troisième personne de chaque colonne : c'est la forme qu'un récit emploie.

to buyacheterלִקְנוֹתliknotק.נ.ה · pa'al

אֲנִי

קָנִיתִיkaniti

אַתָּה

קָנִיתָkanita

אַתְּ

קָנִיתkanit

הוּא

קָנָהkana

הִיא

קָנְתָהkanta

אֲנַחְנוּ

קָנִינוּkaninu

אַתֶּם

קְנִיתֶםknitem

אַתֶּן

קְנִיתֶןkniten

הֵם / הֵן

קָנוּkanu

to beêtreלִהְיוֹתlihyotה.י.ה · pa'al

אֲנִי

הָיִיתִיhayiti

אַתָּה

הָיִיתָhayita

אַתְּ

הָיִיתhayit

הוּא

הָיָהhaya

הִיא

הָיְתָהhayta

אֲנַחְנוּ

הָיִינוּhayinu

אַתֶּם

הֱיִיתֶםheyitem

אַתֶּן

הֱיִיתֶןheyiten

הֵם / הֵן

הָיוּhayu

to wantvouloirלִרְצוֹתlirtzotר.צ.ה · pa'al

אֲנִי

רָצִיתִיratziti

אַתָּה

רָצִיתָratzita

אַתְּ

רָצִיתratzit

הוּא

רָצָהratza

הִיא

רָצְתָהratzta

אֲנַחְנוּ

רָצִינוּratzinu

אַתֶּם

רְצִיתֶםretzitem

אַתֶּן

רְצִיתֶןretziten

הֵם / הֵן

רָצוּratzu

to do, to makefaireלַעֲשׂוֹתla'asotע.שׂ.ה · pa'al

אֲנִי

עָשִׂיתִיasiti

אַתָּה

עָשִׂיתָasita

אַתְּ

עָשִׂיתasit

הוּא

עָשָׂהasa

הִיא

עָשְׂתָהasta

אֲנַחְנוּ

עָשִׂינוּasinu

אַתֶּם

עֲשִׂיתֶםasitem

אַתֶּן

עֲשִׂיתֶןasiten

הֵם / הֵן

עָשׂוּasu

to seevoirלִרְאוֹתlir'otר.א.ה · pa'al

אֲנִי

רָאִיתִיra'iti

אַתָּה

רָאִיתָra'ita

אַתְּ

רָאִיתra'it

הוּא

רָאָהra'a

הִיא

רָאֲתָהra'ata

אֲנַחְנוּ

רָאִינוּra'inu

אַתֶּם

רְאִיתֶםre'item

אַתֶּן

רְאִיתֶןre'iten

הֵם / הֵן

רָאוּra'u

to drinkboireלִשְׁתּוֹתlishtotש.ת.ה · pa'al

אֲנִי

שָׁתִיתִיshatiti

אַתָּה

שָׁתִיתָshatita

אַתְּ

שָׁתִיתshatit

הוּא

שָׁתָהshata

הִיא

שָׁתְתָהshatta

אֲנַחְנוּ

שָׁתִינוּshatinu

אַתֶּם

שְׁתִיתֶםshtitem

אַתֶּן

שְׁתִיתֶןshtiten

הֵם / הֵן

שָׁתוּshatu

to answerrépondreלַעֲנוֹתla'anotע.נ.ה · pa'al

אֲנִי

עָנִיתִיaniti

אַתָּה

עָנִיתָanita

אַתְּ

עָנִיתanit

הוּא

עָנָהana

הִיא

עָנְתָהanta

אֲנַחְנוּ

עָנִינוּaninu

אַתֶּם

עֲנִיתֶםanitem

אַתֶּן

עֲנִיתֶןaniten

הֵם / הֵן

עָנוּanu

to go up, to immigrate to Israelmonter, immigrer en Israëlלַעֲלוֹתla'alotע.ל.ה · pa'al

אֲנִי

עָלִיתִיaliti

אַתָּה

עָלִיתָalita

אַתְּ

עָלִיתalit

הוּא

עָלָהala

הִיא

עָלְתָהalta

אֲנַחְנוּ

עָלִינוּalinu

אַתֶּם

עֲלִיתֶםalitem

אַתֶּן

עֲלִיתֶןaliten

הֵם / הֵן

עָלוּalu

FormsFormesTwo verbs from the day's notesDeux verbes des notes du jour

WordMot	Po'al	m.s	f.s	m.pl	f.pl
to be afraid (of, מִ)avoir peur (de, מִ)לְפַחֵדlefachedפ.ח.ד · pi'el	לְפַחֵדlefachedפ.ח.ד · pi'el	מְפַחֵדmefached	מְפַחֶדֶתmefachedet	מְפַחֲדִיםmefachadim	מְפַחֲדוֹתmefachadot
to swimnagerלִשְׂחוֹתlischotש.ח.ה · pa'al	לִשְׂחוֹתlischotש.ח.ה · pa'al	שׂוֹחֶהsoche	שׂוֹחָהsocha	שׂוֹחִיםsochim	שׂוֹחוֹתsochot

FormsFormesThe nouns of the pagesLes noms des pages

WordMot	sg	pl
saladsaladem	סָלָטsalat	סָלָטִיםsalatim
orangeorange (fruit)m	תַּפּוּזtapuz	תַּפּוּזִיםtapuzim
bananabananef	בָּנָנָהbanana	בָּנָנוֹתbananot
fruitfruitm	פְּרִיpri	פֵּרוֹתperot
present, giftcadeauf	מַתָּנָהmatana	מַתָּנוֹתmatanot
trip, outingexcursion, baladem	טִיּוּלtiyul	טִיּוּלִיםtiyulim
snowneigem	שֶׁלֶגsheleg	שְׁלָגִיםshlagim
step, stairmarche (d'escalier)f	מַדְרֵגָהmadrega	מַדְרֵגוֹתmadregot
ice creamglace (dessert)f	גְּלִידָהglida	גְּלִידוֹתglidot
hairdresser's, barber shopsalon de coiffuref	מִסְפָּרָהmispara	מִסְפָּרוֹתmisparot
barber, hairdressercoiffeurm	סַפָּרsapar	סַפָּרִיםsaparim
branch (of a bank, a shop)agence, succursalem	סְנִיףsnif	סְנִיפִיםsnifim
rabbirabbinm	רַבrav	רַבָּנִיםrabanim

FormsFormesOne adjectiveUn adjectif

WordMot	m.s	f.s	m.pl	f.pl
wonderful, splendidmagnifique, superbe	נֶהְדָּרnehdar	נֶהְדֶּרֶתnehderet	נֶהְדָּרִיםnehdarim	נֶהְדָּרוֹתnehdarot

VocabularyVocabulaireWords this lesson usedLes mots que ce cours a employés

HebrewHébreu	ReadingLecture	MeaningSens
יְרָקוֹתm.pl	yerakot	vegetableslégumes
חָלָבm.s	chalav	milklait
חֲדָשׁוֹתf.pl	chadashot	the newsles informations
מִשָּׁם	misham	from therede là
פִּיקְנִיקm.s	piknik	picnicpique-nique
דֹּאַרm.s	do'ar	post office, mailposte, courrier
קוֹלְנוֹעַm.s	kolno'a	cinemacinéma
בַּנְקm.s	bank	bankbanque
שִׁעוּרֵי בַּיִתm.pl	shi'urei bayit	homeworkdevoirs
סוּפֶּרְמַרְקֶטm.s	supermarket	supermarketsupermarché
קֻפַּת חוֹלִיםf.s	kupat cholim	health fund cliniccaisse maladie, dispensaire
סַבָּאm.s	saba	grandfathergrand-père
סַבְתָּאf.s	savta	grandmothergrand-mère
סָלוֹןm.s	salon	living roomsalon
עָתִידm.s	atid	futurefutur
כְּלָבִיםm.pl	klavim	dogschiens
הָרֵי הַגָּלִילm.pl	harei hagalil	the Galilee hillsles montagnes de Galilée
סְפּוֹרְטm.s	sport	sportsport

DialogueDialoguePage 179: חַנָּה asks דָּוִד about his dayPage 179 : חַנָּה interroge דָּוִד sur sa journée

הָיִיתָ בַּשּׁוּק?
hayita bashuk?
Were you at the market?Tu étais au marché ?
הָיִיתִי.
hayiti.
I was.J'y étais.
קָנִיתָ יְרָקוֹת?
kanita yerakot?
Did you buy vegetables?Tu as acheté des légumes ?
קָנִיתִי.
kaniti.
I did.J'en ai acheté.
עָשִׂיתָ סָלָט?
asita salat?
Did you make a salad?Tu as fait une salade ?
עָשִׂיתִי.
asiti.
I did.J'en ai fait une.
רָאִיתָ אֶת הַמִּכְתָּב?
ra'ita et hamichtav?
Did you see the letter?Tu as vu la lettre ?
רָאִיתִי.
ra'iti.
I did.Je l'ai vue.
עָנִיתָ?
anita?
Did you answer?Tu as répondu ?
עָנִיתִי.
aniti.
I did.J'ai répondu.
רָאִיתָ טֵלֵוִיזְיָה?
ra'ita televizya?
Did you watch television?Tu as regardé la télévision ?
לֹא רָאִיתִי.
lo ra'iti.
I did not.Je n'ai pas regardé.
לָמָּה?
lama?
Why?Pourquoi ?
כִּי לֹא רָצִיתִי.
ki lo ratziti.
Because I did not want to.Parce que je ne voulais pas.

DialogueDialoguePage 181: who drank the juice?Page 181 : qui a bu le jus ?

מִי שָׁתָה אֶת הַמִּיץ? דָּנִי, אַתָּה שָׁתִיתָ?
mi shata et hamitz? dani, ata shatita?
Who drank the juice? Dani, did you drink it?Qui a bu le jus ? Dani, c'est toi qui as bu ?
לֹא. אֲנִי לֹא שָׁתִיתִי.
lo. ani lo shatiti.
No. I did not drink it.Non. Je n'ai pas bu.
דַּלְיָה, אַתְּ שָׁתִית?
dalya, at shatit?
Dalia, did you drink it?Dalia, tu as bu ?
לֹא. גַּם אֲנִי לֹא שָׁתִיתִי.
lo. gam ani lo shatiti.
No. I did not drink it either.Non. Moi non plus je n'ai pas bu.
אִם אַתֶּם לֹא שְׁתִיתֶם, אָז מִי שָׁתָה?
im atem lo shtitem, az mi shata?
If you did not drink it, then who did?Si vous n'avez pas bu, alors qui a bu ?
דָּנִי וְדַלְיָה
אוּלַי חַנָּה שָׁתְתָה?
ulai chana shatta?
Maybe Hannah drank it?Peut-être que c'est Hanna qui a bu ?

TextTextePage 180: he, she, theyPage 180 : lui, elle, eux

דָּנִי הָיָה עָיֵף, גַּם חַנָּה הָיְתָה עֲיֵפָה. הֵם הָיוּ עֲיֵפִים.
dani haya ayef, gam chana hayta ayefa. hem hayu ayefim.
Dani was tired, Hannah was tired too. They were tired.Dani était fatigué, Hanna aussi était fatiguée. Ils étaient fatigués.
יוֹסִי רָאָה סֶרֶט, וְאֶסְתֵּר רָאֲתָה חֲדָשׁוֹת. הֵם לֹא רָאוּ סְפּוֹרְט.
yosi ra'a seret, ve'ester ra'ata chadashot. hem lo ra'u sport.
Yossi watched a film, and Esther watched the news. They did not watch sport.Yossi a vu un film et Esther a regardé les informations. Ils n'ont pas regardé de sport.
רוֹן קָנָה תַּפּוּזִים, וְדַלְיָה קָנְתָה בָּנָנוֹת. הֵם קָנוּ פֵּרוֹת בַּשּׁוּק.
ron kana tapuzim, vedalya kanta bananot. hem kanu perot bashuk.
Ron bought oranges, and Dalia bought bananas. They bought fruit at the market.Ron a acheté des oranges et Dalia a acheté des bananes. Ils ont acheté des fruits au marché.
דָּוִד רָצָה לִנְסוֹעַ לִירוּשָׁלַיִם, וְלִיאוֹרָה רָצְתָה לִנְסוֹעַ לְתֵל־אָבִיב. הֵם לֹא רָצוּ לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת.
david ratza linso'a lirushalayim, veli'ora ratzta linso'a letel aviv. hem lo ratzu lehisha'er babayit.
David wanted to go to Jerusalem, and Liora wanted to go to Tel Aviv. They did not want to stay at home.David voulait aller à Jérusalem et Liora voulait aller à Tel-Aviv. Ils ne voulaient pas rester à la maison.
מֹשֶׁה שָׁתָה מִיץ, וְנוּרִית שָׁתְתָה קָפֶה. הֵם לֹא שָׁתוּ תֵּה.
moshe shata mitz, venurit shatta kafe. hem lo shatu te.
Moshe drank juice, and Nurit drank coffee. They did not drink tea.Moshé a bu du jus et Nourit a bu du café. Ils n'ont pas bu de thé.
דָּנִיֵּאל רוֹצֶה לְטַיֵּל בִּירוּשָׁלַיִם.
daniyel rotze letayel birushalayim.
Daniel wants to take a trip to Jerusalem.Daniel veut faire une excursion à Jérusalem.
הוּא קוֹנֶה כַּרְטִיס, עוֹלֶה לָרַכֶּבֶת וְנוֹסֵעַ.
hu kone kartis, ole larakevet venose'a.
He buys a ticket, gets on the train and goes.Il achète un billet, monte dans le train et part.
בַּדֶּרֶךְ הוּא רוֹאֶה הַרְבֵּה מְקוֹמוֹת יָפִים.
baderech hu ro'e harbe mekomot yafim.
On the way he sees many beautiful places.En chemin il voit beaucoup de beaux endroits.
מָה הוּא עוֹשֶׂה בִּירוּשָׁלַיִם?
ma hu ose birushalayim?
What does he do in Jerusalem?Que fait-il à Jérusalem ?
הוּא שׁוֹתֶה קָפֶה בְּבֵית־קָפֶה.
hu shote kafe beveit kafe.
He drinks coffee in a café.Il boit un café dans un café.
הוּא קוֹנֶה מַתָּנוֹת בַּשּׁוּק.
hu kone matanot bashuk.
He buys presents at the market.Il achète des cadeaux au marché.
הוּא עוֹלֶה לְהַר הַצּוֹפִים, מִשָּׁם הוּא רוֹאֶה אֶת כׇּל יְרוּשָׁלַיִם.
hu ole lehar hatzofim, misham hu ro'e et kol yerushalayim.
He goes up to Mount Scopus; from there he sees all of Jerusalem.Il monte au mont Scopus, de là il voit tout Jérusalem.
הַטִּיּוּל מְעַנְיֵן מְאוֹד!
hatiyul me'anyen me'od!
The trip is very interesting!L'excursion est très intéressante !
דָּנִי רָצָה לְטַיֵּל בִּירוּשָׁלַיִם. הוּא קָנָה כַּרְטִיס, עָלָה לָרַכֶּבֶת וְנָסַע. בַּדֶּרֶךְ הוּא רָאָה הַרְבֵּה מְקוֹמוֹת יָפִים. מָה הוּא עָשָׂה בִּירוּשָׁלַיִם? הוּא שָׁתָה קָפֶה בְּבֵית־קָפֶה. הוּא קָנָה מַתָּנוֹת בַּשּׁוּק. הוּא עָלָה לְהַר הַצּוֹפִים, מִשָּׁם הוּא רָאָה אֶת כׇּל יְרוּשָׁלַיִם. הַטִּיּוּל הָיָה מְעַנְיֵן מְאוֹד!
dani ratza letayel birushalayim. hu kana kartis, ala larakevet venasa. baderech hu ra'a harbe mekomot yafim. ma hu asa birushalayim? hu shata kafe beveit kafe. hu kana matanot bashuk. hu ala lehar hatzofim, misham hu ra'a et kol yerushalayim. hatiyul haya me'anyen me'od!
Dani wanted to take a trip to Jerusalem. He bought a ticket, got on the train and went. On the way he saw many beautiful places. What did he do in Jerusalem? He drank coffee in a café. He bought presents at the market. He went up to Mount Scopus; from there he saw all of Jerusalem. The trip was very interesting!Dani voulait faire une excursion à Jérusalem. Il a acheté un billet, il est monté dans le train et il est parti. En chemin il a vu beaucoup de beaux endroits. Qu'a-t-il fait à Jérusalem ? Il a bu un café dans un café. Il a acheté des cadeaux au marché. Il est monté au mont Scopus, de là il a vu tout Jérusalem. L'excursion était très intéressante !
שָׂרָה רָצְתָה לְטַיֵּל בִּירוּשָׁלַיִם. הִיא קָנְתָה כַּרְטִיס, עָלְתָה לָרַכֶּבֶת וְנָסְעָה. בַּדֶּרֶךְ הִיא רָאֲתָה הַרְבֵּה מְקוֹמוֹת יָפִים. מָה הִיא עָשְׂתָה בִּירוּשָׁלַיִם? הִיא שָׁתְתָה קָפֶה בְּבֵית־קָפֶה. הִיא קָנְתָה מַתָּנוֹת בַּשּׁוּק. הִיא עָלְתָה לְהַר הַצּוֹפִים, מִשָּׁם הִיא רָאֲתָה אֶת כׇּל יְרוּשָׁלַיִם. הַטִּיּוּל הָיָה מְעַנְיֵן מְאוֹד!
sara ratzta letayel birushalayim. hi kanta kartis, alta larakevet venasa. baderech hi ra'ata harbe mekomot yafim. ma hi asta birushalayim? hi shatta kafe beveit kafe. hi kanta matanot bashuk. hi alta lehar hatzofim, misham hi ra'ata et kol yerushalayim. hatiyul haya me'anyen me'od!
Sarah wanted to take a trip to Jerusalem. She bought a ticket, got on the train and went. On the way she saw many beautiful places. What did she do in Jerusalem? She drank coffee in a café. She bought presents at the market. She went up to Mount Scopus; from there she saw all of Jerusalem. The trip was very interesting!Sarah voulait faire une excursion à Jérusalem. Elle a acheté un billet, elle est montée dans le train et elle est partie. En chemin elle a vu beaucoup de beaux endroits. Qu'a-t-elle fait à Jérusalem ? Elle a bu un café dans un café. Elle a acheté des cadeaux au marché. Elle est montée au mont Scopus, de là elle a vu tout Jérusalem. L'excursion était très intéressante !
הֵם רָצוּ לְטַיֵּל בִּירוּשָׁלַיִם. הֵם קָנוּ כַּרְטִיסִים, עָלוּ לָרַכֶּבֶת וְנָסְעוּ. בַּדֶּרֶךְ הֵם רָאוּ הַרְבֵּה מְקוֹמוֹת יָפִים. מָה הֵם עָשׂוּ בִּירוּשָׁלַיִם? הֵם שָׁתוּ קָפֶה בְּבֵית־קָפֶה. הֵם קָנוּ מַתָּנוֹת בַּשּׁוּק. הֵם עָלוּ לְהַר הַצּוֹפִים, מִשָּׁם הֵם רָאוּ אֶת כׇּל יְרוּשָׁלַיִם. הַטִּיּוּל הָיָה מְעַנְיֵן מְאוֹד!
hem ratzu letayel birushalayim. hem kanu kartisim, alu larakevet venasu. baderech hem ra'u harbe mekomot yafim. ma hem asu birushalayim? hem shatu kafe beveit kafe. hem kanu matanot bashuk. hem alu lehar hatzofim, misham hem ra'u et kol yerushalayim. hatiyul haya me'anyen me'od!
They wanted to take a trip to Jerusalem. They bought tickets, got on the train and went. On the way they saw many beautiful places. What did they do in Jerusalem? They drank coffee in a café. They bought presents at the market. They went up to Mount Scopus; from there they saw all of Jerusalem. The trip was very interesting!Ils voulaient faire une excursion à Jérusalem. Ils ont acheté des billets, ils sont montés dans le train et ils sont partis. En chemin ils ont vu beaucoup de beaux endroits. Qu'ont-ils fait à Jérusalem ? Ils ont bu un café dans un café. Ils ont acheté des cadeaux au marché. Ils sont montés au mont Scopus, de là ils ont vu tout Jérusalem. L'excursion était très intéressante !

TextTextePage 181: from the present to the pastPage 181 : du présent au passé

אֲנִי רוֹצָה לִשְׁתּוֹת. רָצִיתִי לִשְׁתּוֹת.
ani rotza lishtot. ratziti lishtot.
I (f.) want to drink. I wanted to drink.Je veux boire. Je voulais boire.
חַיִּים עוֹלֶה לְיִשְׂרָאֵל. חַיִּים עָלָה לְיִשְׂרָאֵל.
chayim ole leyisra'el. chayim ala leyisra'el.
Haim is immigrating to Israel. Haim immigrated to Israel.Haïm immigre en Israël. Haïm a immigré en Israël.
אֲנַחְנוּ רוֹאִים טֵלֵוִיזְיָה. רָאִינוּ טֵלֵוִיזְיָה.
anachnu ro'im televizya. ra'inu televizya.
We watch television. We watched television.Nous regardons la télévision. Nous avons regardé la télévision.
מָה אַתֶּן רוֹצוֹת? מָה רְצִיתֶן?
ma aten rotzot? ma retziten?
What do you (f. pl.) want? What did you want?Que voulez-vous (f.) ? Que vouliez-vous ?
מָה הֵם עוֹשִׂים בַּבַּיִת? מָה הֵם עָשׂוּ בַּבַּיִת?
ma hem osim babayit? ma hem asu babayit?
What are they doing at home? What did they do at home?Que font-ils à la maison ? Qu'ont-ils fait à la maison ?
אֲנַחְנוּ רוֹצִים לָלֶכֶת הַבַּיְתָה. רָצִינוּ לָלֶכֶת הַבַּיְתָה.
anachnu rotzim lalechet habaita. ratzinu lalechet habaita.
We want to go home. We wanted to go home.Nous voulons rentrer à la maison. Nous voulions rentrer à la maison.
אַתֶּם רוֹאִים חֲדָשׁוֹת בַּטֵּלֵוִיזְיָה? רְאִיתֶם חֲדָשׁוֹת בַּטֵּלֵוִיזְיָה?
atem ro'im chadashot batelevizya? re'item chadashot batelevizya?
Do you watch the news on television? Did you watch the news on television?Vous regardez les informations à la télévision ? Avez-vous regardé les informations à la télévision ?
הוּא לֹא עוֹנֶה עַל הַמִּכְתָּב. הוּא לֹא עָנָה עַל הַמִּכְתָּב.
hu lo one al hamichtav. hu lo ana al hamichtav.
He does not answer the letter. He did not answer the letter.Il ne répond pas à la lettre. Il n'a pas répondu à la lettre.
אַתְּ שׁוֹתָה תֵּה חַם? שָׁתִית תֵּה חַם?
at shota te cham? shatit te cham?
Do you (f.) drink hot tea? Did you drink hot tea?Tu bois du thé chaud ? As-tu bu du thé chaud ?
הֵן שְׂמֵחוֹת. הֵן הָיוּ שְׂמֵחוֹת.
hen smechot. hen hayu smechot.
They (f.) are happy. They were happy.Elles sont contentes. Elles étaient contentes.
הוּא בַּכִּתָּה. הוּא הָיָה בַּכִּתָּה.
hu bakita. hu haya bakita.
He is in the classroom. He was in the classroom.Il est en classe. Il était en classe.
אֲנִי בַּבַּיִת. הָיִיתִי בַּבַּיִת.
ani babayit. hayiti babayit.
I am at home. I was at home.Je suis à la maison. J'étais à la maison.
אַתָּה בַּבַּנְק? הָיִיתָ בַּבַּנְק?
ata babank? hayita babank?
Are you at the bank? Were you at the bank?Tu es à la banque ? Étais-tu à la banque ?
אַתְּ בַּדֹּאַר? הָיִית בַּדֹּאַר?
at bado'ar? hayit bado'ar?
Are you (f.) at the post office? Were you at the post office?Tu es à la poste ? Étais-tu à la poste ?
אֲנַחְנוּ בַּקּוֹלְנוֹעַ. הָיִינוּ בַּקּוֹלְנוֹעַ.
anachnu bakolno'a. hayinu bakolno'a.
We are at the cinema. We were at the cinema.Nous sommes au cinéma. Nous étions au cinéma.
הִיא מְפַחֶדֶת מִכְּלָבִים.
hi mefachedet miklavim.
She is afraid of dogs.Elle a peur des chiens.
אֵצֶל מִי הָיִיתָ?
etzel mi hayita?
At whose place were you?Chez qui étais-tu ?

Practise this lessonTravailler ce cours

This day only. What you answer here counts everywhere else on the site, so a word you get right below is one the main practice will stop asking so often.Ce cours uniquement. Ce que vous répondez ici compte partout ailleurs sur le site : un mot réussi ci-dessous est un mot que l'entraînement principal vous demandera moins souvent.