DayJour 30 · Tuesday, 1 September 2026mardi 1 septembre 2026

Pi'el, present and past, and סְמִיכוּתLe pi'el, présent et passé, et la סְמִיכוּת

Twenty-one pi'el verbs with their preposition, the pi'el past, twenty-one construct pairs, and a reading on מֵאָה שְׁעָרִים.Vingt et un verbes du pi'el avec leur préposition, le passé du pi'el, vingt et une paires en état construit, et une lecture sur מֵאָה שְׁעָרִים.

TextTexteSentences in the pi'el pastDes phrases au passé du pi'el

אֲנִי דִּיבַּרְתִּי עִם שָׂרָה. עִם מִי אַתָּה דִּיבַּרְתָּ? עִם מִי אַתְּ דִּיבַּרְתְּ?
ani dibarti im sara. im mi ata dibarta? im mi at dibart?
I spoke with Sarah. Who did you speak with? Who did you (f.) speak with?J'ai parlé avec Sarah. Avec qui as-tu parlé ? Avec qui as-tu (f.) parlé ?
אֲנִי שִׁילַּמְתִּי אֶת הַחֶשְׁבּוֹן. גַּם אַתָּה שִׁילַּמְתָּ? גַּם אַתְּ שִׁילַּמְתְּ?
ani shilamti et hacheshbon. gam ata shilamta? gam at shilamt?
I paid the bill. Did you pay too? Did you (f.) pay too?J'ai payé l'addition. Toi aussi tu as payé ? Toi aussi (f.) ?
אֲנִי קִיבַּלְתִּי מַשְׂכּוֹרֶת. אַתָּה קִיבַּלְתָּ? אַתְּ קִיבַּלְתְּ?
ani kibalti maskoret. ata kibalta? at kibalt?
I got a salary. Did you? Did you (f.)?J'ai reçu un salaire. Et toi ? Et toi (f.) ?
אֲנִי חִיפַּשְׂתִּי עֲבוֹדָה. אַתָּה חִיפַּשְׂתָּ? אַתְּ חִיפַּשְׂתְּ?
ani chipasti avoda. ata chipasta? at chipast?
I looked for work. Did you? Did you (f.)?J'ai cherché du travail. Et toi ? Et toi (f.) ?
אֲנִי טִייַּלְתִּי בְּיִשְׂרָאֵל. אֵיפֹה אַתָּה טִייַּלְתָּ? אֵיפֹה אַתְּ טִייַּלְתְּ?
ani tiyalti beyisra'el. eifo ata tiyalta? eifo at tiyalt?
I travelled in Israel. Where did you travel? Where did you (f.) travel?J'ai voyagé en Israël. Où as-tu voyagé ? Où as-tu (f.) voyagé ?
אֲנַחְנוּ בִּיקַּרְנוּ בַּחַג אֵצֶל חֲבֵרִים. אֵיפֹה אַתֶּם בִּיקַּרְתֶּם? אֵיפֹה אַתֶּן בִּיקַּרְתֶּן?
anachnu bikarnu bachag etzel chaverim. eifo atem bikartem? eifo aten bikarten?
During the holiday we visited friends. Where did you visit? Where did you (f. pl.) visit?Pendant la fête nous avons rendu visite à des amis. Où avez-vous rendu visite ? Et vous (f.) ?
אֲנַחְנוּ בִּיקַּשְׁנוּ קָפֶה. מָה אַתֶּם בִּיקַּשְׁתֶּם? מָה אַתֶּן בִּיקַּשְׁתֶּן?
anachnu bikashnu kafe. ma atem bikashtem? ma aten bikashten?
We asked for coffee. What did you ask for? What did you (f. pl.) ask for?Nous avons demandé du café. Qu'avez-vous demandé ? Et vous (f.) ?
אֲנַחְנוּ צִלְצַלְנוּ לַהוֹרִים. לְמִי אַתֶּם צִלְצַלְתֶּם? לְמִי אַתֶּן צִלְצַלְתֶּן?
anachnu tziltzalnu lahorim. lemi atem tziltzaltem? lemi aten tziltzalten?
We phoned our parents. Who did you phone? Who did you (f. pl.) phone?Nous avons téléphoné aux parents. À qui avez-vous téléphoné ? Et vous (f.) ?
אֲנַחְנוּ שִׂיחַקְנוּ שַׁחְמָט. מָה אַתֶּם שִׂיחַקְתֶּם? מָה אַתֶּן שִׂיחַקְתֶּן?
anachnu sichaknu shachmat. ma atem sichaktem? ma aten sichakten?
We played chess. What did you play? What did you (f. pl.) play?Nous avons joué aux échecs. À quoi avez-vous joué ? Et vous (f.) ?
אֶתְמוֹל הוּא דִּיבֵּר, וַאֲנִי דִּיבַּרְתִּי. אֶתְמוֹל הוּא שִׁילֵּם וַאֲנִי שִׁילַּמְתִּי.
etmol hu diber, va'ani dibarti. etmol hu shilem va'ani shilamti.
Yesterday he spoke, and I spoke. Yesterday he paid and I paid.Hier il a parlé, et moi j'ai parlé. Hier il a payé et moi j'ai payé.
כׇּל יוֹם ד"ר לֵוִי מְקַבֶּלֶת חוֹלִים וּמְדַבֶּרֶת אִתָּם. הִיא מְבַקֶּשֶׁת מֵהַחוֹלִים לְסַפֵּר מָה הַבְּעָיָה, מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַתְּרוּפָה הַנְּכוֹנָה וּמְסַדֶּרֶת אֶת הַמִּשְׂרָד. הַחוֹלִים מְשַׁלְּמִים וְהוֹלְכִים הַבַּיְתָה.
kol yom dr levi mekabelet cholim umedaberet itam. hi mevakeshet mehacholim lesaper ma habe'aya, mechapeset et hatrufa hanechona umesaderet et hamisrad. hacholim meshalmim veholchim habayta.
Every day Dr Levi receives patients and talks with them. She asks the patients to say what the problem is, looks for the right medicine and tidies the office. The patients pay and go home.Chaque jour le Dr Levi reçoit des malades et parle avec eux. Elle demande aux malades de raconter le problème, cherche le bon médicament et range le bureau. Les malades paient et rentrent chez eux.
אֶתְמוֹל ד"ר לֵוִי קִיבְּלָה חוֹלִים וְדִבְּרָה אִתָּם. הִיא בִּיקְּשָׁה מֵהַחוֹלִים לְסַפֵּר מָה הַבְּעָיָה, חִיפְּשָׂה אֶת הַתְּרוּפָה הַנְּכוֹנָה וְסִידְּרָה אֶת הַמִּשְׂרָד. הַחוֹלִים שִׁילְּמוּ וְהָלְכוּ הַבַּיְתָה.
etmol dr levi kibla cholim vedibra itam. hi biksha mehacholim lesaper ma habe'aya, chipsa et hatrufa hanechona vesidra et hamisrad. hacholim shilmu vehalchu habayta.
Yesterday Dr Levi received patients and talked with them. She asked the patients to say what the problem was, looked for the right medicine and tidied the office. The patients paid and went home.Hier le Dr Levi a reçu des malades et a parlé avec eux. Elle a demandé aux malades de raconter le problème, a cherché le bon médicament et a rangé le bureau. Les malades ont payé et sont rentrés chez eux.
הוּא הָלַךְ לַמִּרְפָּאָה, דִּיבֵּר עִם הָרוֹפֵא, סִיפֵּר מָה הַבְּעָיָה, בִּיקֵּשׁ אַנְטִיבִּיּוֹטִיקָה, קִיבֵּל וְשִׁילֵּם 15 (חֲמִשָּׁה עָשָׂר) שְׁקָלִים.
hu halach lamirpa'a, diber im harofe, siper ma habe'aya, bikesh antibiyotika, kibel veshilem 15 (chamisha asar) shkalim.
He went to the clinic, spoke with the doctor, said what the problem was, asked for antibiotics, got them and paid 15 shekels.Il est allé au dispensaire, a parlé avec le médecin, a raconté le problème, a demandé des antibiotiques, en a reçu et a payé quinze shekels.
הִיא הָלְכָה לַמִּרְפָּאָה, דִּיבְּרָה עִם הָרוֹפֵא, סִיפְּרָה מָה הַבְּעָיָה, בִּיקְּשָׁה אַנְטִיבִּיּוֹטִיקָה, קִיבְּלָה וְשִׁילְּמָה 15 (חֲמִשָּׁה עָשָׂר) שְׁקָלִים.
hi halcha lamirpa'a, dibra im harofe, sipra ma habe'aya, biksha antibiyotika, kibla veshilma 15 (chamisha asar) shkalim.
She went to the clinic, spoke with the doctor, said what the problem was, asked for antibiotics, got them and paid 15 shekels.Elle est allée au dispensaire, a parlé avec le médecin, a raconté le problème, a demandé des antibiotiques, en a reçu et a payé quinze shekels.
הֵם הָלְכוּ לַמִּרְפָּאָה, דִּיבְּרוּ עִם הָרוֹפֵא, סִיפְּרוּ מָה הַבְּעָיָה, בִּיקְּשׁוּ אַנְטִיבִּיּוֹטִיקָה, קִיבְּלוּ וְשִׁילְּמוּ 15 (חֲמִשָּׁה עָשָׂר) שְׁקָלִים.
hem halchu lamirpa'a, dibru im harofe, sipru ma habe'aya, bikshu antibiyotika, kiblu veshilmu 15 (chamisha asar) shkalim.
They went to the clinic, spoke with the doctor, said what the problem was, asked for antibiotics, got them and paid 15 shekels.Ils sont allés au dispensaire, ont parlé avec le médecin, ont raconté le problème, ont demandé des antibiotiques, en ont reçu et ont payé quinze shekels.
אֲנִי צִלְצַלְתִּי לְיוֹנָתָן, וְדִבַּרְתִּי אִתּוֹ חֲצִי שָׁעָה.
ani tziltzalti leyonatan, vedibarti ito chatzi sha'a.
I phoned Yonatan and talked with him for half an hour.J'ai téléphoné à Yonatan et j'ai parlé avec lui une demi-heure.
אֲנַחְנוּ צִלְצַלְנוּ לְיוֹנָתָן, וְדִבַּרְנוּ אִתּוֹ חֲצִי שָׁעָה.
anachnu tziltzalnu leyonatan, vedibarnu ito chatzi sha'a.
We phoned Yonatan and talked with him for half an hour.Nous avons téléphoné à Yonatan et nous avons parlé avec lui une demi-heure.
דָּוִד צִלְצֵל לְיוֹנָתָן, וְדִבֵּר אִתּוֹ חֲצִי שָׁעָה.
david tziltzel leyonatan, vediber ito chatzi sha'a.
David phoned Yonatan and talked with him for half an hour.David a téléphoné à Yonatan et a parlé avec lui une demi-heure.
לֵאָה צִלְצְלָה לְיוֹנָתָן, וְדִבְּרָה אִתּוֹ חֲצִי שָׁעָה.
le'a tziltzela leyonatan, vedibra ito chatzi sha'a.
Leah phoned Yonatan and talked with him for half an hour.Léa a téléphoné à Yonatan et a parlé avec lui une demi-heure.
הֵם צִלְצְלוּ לְיוֹנָתָן, וְדִבְּרוּ אִתּוֹ חֲצִי שָׁעָה.
hem tziltzelu leyonatan, vedibru ito chatzi sha'a.
They phoned Yonatan and talked with him for half an hour.Ils ont téléphoné à Yonatan et ont parlé avec lui une demi-heure.
יוֹסֵף קִיבֵּל מַשְׂכּוֹרֶת וְשִׁילֵּם אֶת הַחֶשְׁבּוֹן.
yosef kibel maskoret veshilem et hacheshbon.
Yosef got his salary and paid the bill.Yossef a reçu un salaire et a payé la facture.
רִינָה קִיבְּלָה מַשְׂכּוֹרֶת וְשִׁילְּמָה אֶת הַחֶשְׁבּוֹן.
rina kibla maskoret veshilma et hacheshbon.
Rina got her salary and paid the bill.Rina a reçu un salaire et a payé la facture.
הֵם קִיבְּלוּ מַשְׂכּוֹרֶת וְשִׁילְּמוּ אֶת הַחֶשְׁבּוֹן.
hem kiblu maskoret veshilmu et hacheshbon.
They got their salary and paid the bill.Ils ont reçu un salaire et ont payé la facture.
אֲנִי קִיבַּלְתִּי מַשְׂכּוֹרֶת וְשִׁילַּמְתִּי אֶת הַחֶשְׁבּוֹן.
ani kibalti maskoret veshilamti et hacheshbon.
I got my salary and paid the bill.J'ai reçu un salaire et j'ai payé la facture.
אֲנַחְנוּ קִיבַּלְנוּ מַשְׂכּוֹרֶת וְשִׁילַּמְנוּ אֶת הַחֶשְׁבּוֹן.
anachnu kibalnu maskoret veshilamnu et hacheshbon.
We got our salary and paid the bill.Nous avons reçu un salaire et nous avons payé la facture.
הִיא קִיבְּלָה מַשְׂכּוֹרֶת וְשִׁילְּמָה אֶת הַחֶשְׁבּוֹן.
hi kibla maskoret veshilma et hacheshbon.
She got her salary and paid the bill.Elle a reçu un salaire et a payé la facture.
חַנָּה, כְּשֶׁטִּיַּלְתְּ בִּירוּשָׁלַיִם בִּיקַּרְתְּ אֵצֶל דָּוִד?
chana, kshetiyalt birushalayim bikart etzel david?
Hannah, when you travelled in Jerusalem, did you visit David?Hanna, quand tu te promenais à Jérusalem, as-tu rendu visite à David ?
יַעֲקֹב, כְּשֶׁטִּיַּלְתָּ בִּירוּשָׁלַיִם בִּיקַּרְתָּ אֵצֶל דָּוִד?
ya'akov, kshetiyalta birushalayim bikarta etzel david?
Yaakov, when you travelled in Jerusalem, did you visit David?Jacob, quand tu te promenais à Jérusalem, as-tu rendu visite à David ?
חֲבֵרִים, כְּשֶׁטִּיַּלְתֶּם בִּירוּשָׁלַיִם בִּיקַּרְתֶּם אֵצֶל דָּוִד?
chaverim, kshetiyaltem birushalayim bikartem etzel david?
Friends, when you travelled in Jerusalem, did you visit David?Les amis, quand vous vous promeniez à Jérusalem, avez-vous rendu visite à David ?
אֶתְמוֹל רִינָה קִיבְּלָה מַשְׂכּוֹרֶת. הִיא שִׁילְּמָה אֶת חֶשְׁבּוֹן הַטֵּלֵפוֹן, סִידְּרָה אֶת הַדִּירָה וּבִשְּׁלָה אֲרוּחַת עֶרֶב. בָּעֶרֶב הִיא צִלְצְלָה לַהוֹרִים שֶׁלָּהּ וְדִבְּרָה אִתָּם חֲצִי שָׁעָה.
etmol rina kibla maskoret. hi shilma et cheshbon hatelefon, sidra et hadira uvishla aruchat erev. ba'erev hi tziltzela lahorim shelah vedibra itam chatzi sha'a.
Yesterday Rina got her salary. She paid the phone bill, tidied the flat and cooked dinner. In the evening she phoned her parents and talked with them for half an hour.Hier Rina a reçu son salaire. Elle a payé la facture de téléphone, rangé l'appartement et préparé le dîner. Le soir elle a téléphoné à ses parents et a parlé avec eux une demi-heure.

NotesNotesWhat this lesson turns onCe que ce cours met en jeu

Pi'el present: מְ + the root, with a dagesh in the second letter.Le pi'el au présent : מְ + la racine, avec un dagesh dans la deuxième lettre.מְדַבֵּר, מְדַבֶּרֶת, מְדַבְּרִים, מְדַבְּרוֹת
Infinitive: לְ with the vowels a then e.Infinitif : לְ avec les voyelles a puis e.לְדַבֵּר, לְשַׁלֵּם, לְטַיֵּל
A guttural or ר as second letter: no dagesh, a long vowel or a hataf.Une gutturale ou ר en deuxième lettre : pas de dagesh, une voyelle longue ou un hataf.מְקָרֵר, מְאַחֵר · מְשַׂחֲקִים, מְמַהֲרִים
The preposition is part of the verb.La préposition fait partie du verbe.מְדַבֵּר עִם · מְטַיֵּל בְּ · מְנַגֵּן עַל · מְאַחֵר לְ
Pi'el past: דִּיבֵּר, then דִּבַּ before every consonant ending.Le pi'el au passé : דִּיבֵּר, puis דִּבַּ devant toute terminaison consonantique.דִּיבֵּר · דִּיבַּרְתִּי, דִּיבַּרְתָּ, דִּיבַּרְנוּ, דִּיבַּרְתֶּם
Vowel endings put a sheva under the second letter.Les terminaisons en voyelle mettent un sheva sous la deuxième lettre.הִיא דִּיבְּרָה · הֵם דִּיבְּרוּ
With ר the past takes a tsere; a guttural keeps the hiriq.Avec ר le passé prend un tsere ; une gutturale garde le hiriq.קֵירֵר, קֵירַרְתִּי · אִיחֵר, אִיחַרְתִּי · מִיהֵר · שִׂיחֵק
Four-letter roots conjugate the same way.Les racines à quatre lettres se conjuguent de la même façon.צִלְצֵל, צִלְצַלְתִּי, צִלְצְלָה, צִלְצְלוּ
סְמִיכוּת: the first noun changes, the second does not.סְמִיכוּת : le premier nom change, le second non.מַפָּה — מַפַּת שַׁבָּת · בַּיִת — בֵּית סֵפֶר · חֶדֶר — חֲדַר אוֹכֶל
The article goes on the second noun only; the gender is the first noun's.L'article se met sur le second nom seulement ; le genre est celui du premier.שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת · כּוֹס מַיִם גְּדוֹלָה
Hitpa'el present: מִתְ + the root.Le hitpa'el au présent : מִתְ + la racine.מִתְלַבֵּשׁ, מִתְפַּלֵּל, מִתְרַחֵץ, מִתְחַתֵּן
Age: בֶּן / בַּת + a number, plural בְּנֵי; מֵאָה is a hundred and a century.L'âge : בֶּן / בַּת + un nombre, pluriel בְּנֵי ; מֵאָה, c'est cent et un siècle.בַּחוּרָה בַּת עֶשְׂרִים · בְּנֵי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה · הַמֵּאָה הַ־18 (שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה)

VocabularyVocabulaireTwenty-one pi'el verbs, with their prepositionVingt et un verbes du pi'el, avec leur préposition

The present of each is in the verbs table. Say the preposition as part of the verb: it is what the sentence will need next.Le présent de chacun est dans la table des verbes. Dire la préposition comme une partie du verbe : c'est ce dont la phrase aura besoin ensuite.

HebrewHébreu	ReadingLecture	MeaningSens
לְדַבֵּר עִם	ledaber im	to speak withparler avec
לְשַׁלֵּם אֶת	leshalem et	to pay (something)payer
לְחַפֵּשׂ אֶת	lechapes et	to look forchercher
לְטַיֵּל בְּ	letayel be	to walk, to travel inse promener, voyager dans
לְבַקֵּר בְּ	levaker be	to visit (a place)visiter (un lieu)
לְבַקֵּר אֵצֶל	levaker etzel	to visit (a person)rendre visite à
לְקַבֵּל אֶת	lekabel et	to receive, to acceptrecevoir, accepter
לְסַדֵּר אֶת	lesader et	to tidy, to arrangeranger, organiser
לְשַׂחֵק בְּ	lesachek be	to play (a game)jouer (à)
לְנַגֵּן עַל	lenagen al	to play (an instrument)jouer (d'un instrument)
לְבַשֵּׁל אֶת	levashel et	to cookcuisiner
לְעַשֵּׁן	le'ashen	to smokefumer
לְצַלֵּם אֶת	letzalem et	to photographphotographier
לְצַיֵּר אֶת	letzayer et	to draw, to paintdessiner, peindre
לְסַיֵּם אֶת	lesayem et	to finishterminer, finir
לְבַקֵּשׁ אֶת	levakesh et	to ask fordemander (quelque chose)
לְלַמֵּד אֶת	lelamed et	to teachenseigner
לְקָרֵר אֶת	lekarer et	to coolrefroidir
לְחַמֵּם אֶת	lechamem et	to heat, to warm upchauffer, réchauffer
לְאַחֵר לְ	le'acher le	to be late (for)être en retard (à)
לְמַהֵר לְ	lemaher le	to hurry (to)se dépêcher (pour)
לְתַקֵּן אֶת	letaken et	to repair, to correctréparer, corriger

FormsFormesFour pi'el verbs new to the tableQuatre verbes du pi'el nouveaux dans la table

WordMot	Po'al	m.s	f.s	m.pl	f.pl
to cool, to chillrefroidirלְקָרֵרlekarerק.ר.ר · pi'el	לְקָרֵרlekarerק.ר.ר · pi'el	מְקָרֵרmekarer	מְקָרֶרֶתmekareret	מְקָרְרִיםmekarrim	מְקָרְרוֹתmekarrot
to heat, to warm upchauffer, réchaufferלְחַמֵּםlechamemח.מ.ם · pi'el	לְחַמֵּםlechamemח.מ.ם · pi'el	מְחַמֵּםmechamem	מְחַמֶּמֶתmechamemet	מְחַמְּמִיםmechammim	מְחַמְּמוֹתmechammot
to hurryse dépêcherלְמַהֵרlemaherמ.ה.ר · pi'el	לְמַהֵרlemaherמ.ה.ר · pi'el	מְמַהֵרmemaher	מְמַהֶרֶתmemaheret	מְמַהֲרִיםmemaharim	מְמַהֲרוֹתmemaharot
to ring, to phonesonner, téléphonerלְצַלְצֵלletzaltzelצ.ל.צ.ל · pi'el	לְצַלְצֵלletzaltzelצ.ל.צ.ל · pi'el	מְצַלְצֵלmetzaltzel	מְצַלְצֶלֶתmetzaltzelet	מְצַלְצְלִיםmetzaltzelim	מְצַלְצְלוֹתmetzaltzelot

FormsFormesThe pi'el past, verb by verbLe passé du pi'el, verbe par verbe

לְדַבֵּר, the model verb of the notebook, has its past on the Ofakim day. These are the ones the exercises conjugate.לְדַבֵּר, le verbe modèle du cahier, a son passé au jour d'Ofakim. Ceux-ci sont ceux que les exercices conjuguent.

to paypayerלְשַׁלֵּםleshalemש.ל.ם · pi'el

אֲנִי

שִׁילַּמְתִּיshilamti

אַתָּה

שִׁילַּמְתָּshilamta

אַתְּ

שִׁילַּמְתְּshilamt

הוּא

שִׁילֵּםshilem

הִיא

שִׁילְּמָהshilma

אֲנַחְנוּ

שִׁילַּמְנוּshilamnu

אַתֶּם

שִׁילַּמְתֶּםshilamtem

אַתֶּן

שִׁילַּמְתֶּןshilamten

הֵם / הֵן

שִׁילְּמוּshilmu

to ring, to phonesonner, téléphonerלְצַלְצֵלletzaltzelצ.ל.צ.ל · pi'el

אֲנִי

צִלְצַלְתִּיtziltzalti

אַתָּה

צִלְצַלְתָּtziltzalta

אַתְּ

צִלְצַלְתְּtziltzalt

הוּא

צִלְצֵלtziltzel

הִיא

צִלְצְלָהtziltzela

אֲנַחְנוּ

צִלְצַלְנוּtziltzalnu

אַתֶּם

צִלְצַלְתֶּםtziltzaltem

אַתֶּן

צִלְצַלְתֶּןtziltzalten

הֵם / הֵן

צִלְצְלוּtziltzelu

to receiverecevoirלְקַבֵּלlekabelק.ב.ל · pi'el

אֲנִי

קִיבַּלְתִּיkibalti

אַתָּה

קִיבַּלְתָּkibalta

אַתְּ

קִיבַּלְתְּkibalt

הוּא

קִיבֵּלkibel

הִיא

קִיבְּלָהkibla

אֲנַחְנוּ

קִיבַּלְנוּkibalnu

אַתֶּם

קִיבַּלְתֶּםkibaltem

אַתֶּן

קִיבַּלְתֶּןkibalten

הֵם / הֵן

קִיבְּלוּkiblu

to tellraconterלְסַפֵּרlesaperס.פ.ר · pi'el

אֲנִי

סִיפַּרְתִּיsiparti

אַתָּה

סִיפַּרְתָּsiparta

אַתְּ

סִיפַּרְתְּsipart

הוּא

סִיפֵּרsiper

הִיא

סִיפְּרָהsipra

אֲנַחְנוּ

סִיפַּרְנוּsiparnu

אַתֶּם

סִיפַּרְתֶּםsipartem

אַתֶּן

סִיפַּרְתֶּןsiparten

הֵם / הֵן

סִיפְּרוּsipru

to ask fordemanderלְבַקֵּשׁlevakeshב.ק.ש · pi'el

אֲנִי

בִּיקַּשְׁתִּיbikashti

אַתָּה

בִּיקַּשְׁתָּbikashta

אַתְּ

בִּיקַּשְׁתְּbikasht

הוּא

בִּיקֵּשׁbikesh

הִיא

בִּיקְּשָׁהbiksha

אֲנַחְנוּ

בִּיקַּשְׁנוּbikashnu

אַתֶּם

בִּיקַּשְׁתֶּםbikashtem

אַתֶּן

בִּיקַּשְׁתֶּןbikashten

הֵם / הֵן

בִּיקְּשׁוּbikshu

to look forchercherלְחַפֵּשׂlechapesח.פ.שׂ · pi'el

אֲנִי

חִיפַּשְׂתִּיchipasti

אַתָּה

חִיפַּשְׂתָּchipasta

אַתְּ

חִיפַּשְׂתְּchipast

הוּא

חִיפֵּשׂchipes

הִיא

חִיפְּשָׂהchipsa

אֲנַחְנוּ

חִיפַּשְׂנוּchipasnu

אַתֶּם

חִיפַּשְׂתֶּםchipastem

אַתֶּן

חִיפַּשְׂתֶּןchipasten

הֵם / הֵן

חִיפְּשׂוּchipsu

to walk, to travelse promener, voyagerלְטַיֵּלletayelט.י.ל · pi'el

אֲנִי

טִייַּלְתִּיtiyalti

אַתָּה

טִייַּלְתָּtiyalta

אַתְּ

טִייַּלְתְּtiyalt

הוּא

טִייֵּלtiyel

הִיא

טִייְּלָהtiyla

אֲנַחְנוּ

טִייַּלְנוּtiyalnu

אַתֶּם

טִייַּלְתֶּםtiyaltem

אַתֶּן

טִייַּלְתֶּןtiyalten

הֵם / הֵן

טִייְּלוּtiylu

to visitvisiter, rendre visiteלְבַקֵּרlevakerב.ק.ר · pi'el

אֲנִי

בִּיקַּרְתִּיbikarti

אַתָּה

בִּיקַּרְתָּbikarta

אַתְּ

בִּיקַּרְתְּbikart

הוּא

בִּיקֵּרbiker

הִיא

בִּיקְּרָהbikra

אֲנַחְנוּ

בִּיקַּרְנוּbikarnu

אַתֶּם

בִּיקַּרְתֶּםbikartem

אַתֶּן

בִּיקַּרְתֶּןbikarten

הֵם / הֵן

בִּיקְּרוּbikru

to playjouerלְשַׂחֵקlesachekשׂ.ח.ק · pi'el

אֲנִי

שִׂיחַקְתִּיsichakti

אַתָּה

שִׂיחַקְתָּsichakta

אַתְּ

שִׂיחַקְתְּsichakt

הוּא

שִׂיחֵקsichek

הִיא

שִׂיחֲקָהsichaka

אֲנַחְנוּ

שִׂיחַקְנוּsichaknu

אַתֶּם

שִׂיחַקְתֶּםsichaktem

אַתֶּן

שִׂיחַקְתֶּןsichakten

הֵם / הֵן

שִׂיחֲקוּsichaku

to be lateêtre en retardלְאַחֵרle'acherא.ח.ר · pi'el

אֲנִי

אִיחַרְתִּיicharti

אַתָּה

אִיחַרְתָּicharta

אַתְּ

אִיחַרְתְּichart

הוּא

אִיחֵרicher

הִיא

אִיחֲרָהichara

אֲנַחְנוּ

אִיחַרְנוּicharnu

אַתֶּם

אִיחַרְתֶּםichartem

אַתֶּן

אִיחַרְתֶּןicharten

הֵם / הֵן

אִיחֲרוּicharu

to tidy, to arrangeranger, organiserלְסַדֵּרlesaderס.ד.ר · pi'el

אֲנִי

סִידַּרְתִּיsidarti

אַתָּה

סִידַּרְתָּsidarta

אַתְּ

סִידַּרְתְּsidart

הוּא

סִידֵּרsider

הִיא

סִידְּרָהsidra

אֲנַחְנוּ

סִידַּרְנוּsidarnu

אַתֶּם

סִידַּרְתֶּםsidartem

אַתֶּן

סִידַּרְתֶּןsidarten

הֵם / הֵן

סִידְּרוּsidru

to cool, to chillrefroidirלְקָרֵרlekarerק.ר.ר · pi'el

אֲנִי

קֵירַרְתִּיkerarti

אַתָּה

קֵירַרְתָּkerarta

אַתְּ

קֵירַרְתְּkerart

הוּא

קֵירֵרkerer

הִיא

קֵירְרָהkerra

אֲנַחְנוּ

קֵירַרְנוּkerarnu

אַתֶּם

קֵירַרְתֶּםkerartem

אַתֶּן

קֵירַרְתֶּןkerarten

הֵם / הֵן

קֵירְרוּkerru

to hurryse dépêcherלְמַהֵרlemaherמ.ה.ר · pi'el

אֲנִי

מִיהַרְתִּיmiharti

אַתָּה

מִיהַרְתָּmiharta

אַתְּ

מִיהַרְתְּmihart

הוּא

מִיהֵרmiher

הִיא

מִיהֲרָהmihara

אֲנַחְנוּ

מִיהַרְנוּmiharnu

אַתֶּם

מִיהַרְתֶּםmihartem

אַתֶּן

מִיהַרְתֶּןmiharten

הֵם / הֵן

מִיהֲרוּmiharu

to chatterbavarderלְפַטְפֵּטlefatpetפ.ט.פ.ט · pi'el

אֲנִי

פִּטְפַּטְתִּיpitpatti

אַתָּה

פִּטְפַּטְתָּpitpatta

אַתְּ

פִּטְפַּטְתְּpitpatet

הוּא

פִּטְפֵּטpitpet

הִיא

פִּטְפְּטָהpitpta

אֲנַחְנוּ

פִּטְפַּטְנוּpitpatnu

אַתֶּם

פִּטְפַּטְתֶּםpitpattem

אַתֶּן

פִּטְפַּטְתֶּןpitpatten

הֵם / הֵן

פִּטְפְּטוּpitptu

VocabularyVocabulaireסְמִיכוּת: the twenty-one pairs of the notebookסְמִיכוּת : les vingt et une paires du cahier

Read each pair looking for what happened to the FIRST word: ־ָה became ־ַת, or a vowel moved.Lire chaque paire en cherchant ce qui est arrivé au PREMIER mot : ־ָה est devenu ־ַת, ou une voyelle a bougé.

HebrewHébreu	ReadingLecture	MeaningSens
יוֹם שַׁבָּת	yom shabat	the day of Shabbatle jour du shabbat
שֻׁלְחַן שַׁבָּת	shulchan shabat	Shabbat tabletable de shabbat
חֲדַר אוֹכֶל	chadar ochel	dining hallsalle à manger, réfectoire
כּוֹס מַיִם	kos mayim	a glass of waterverre d'eau
בַּקְבּוּק יַיִן	bakbuk yayin	a bottle of winebouteille de vin
בַּקְבּוּק פְּלַסְטִיק	bakbuk plastik	a plastic bottlebouteille en plastique
כּוֹס קָפֶה	kos kafe	a cup of coffeetasse de café
כּוֹס יַיִן	kos yayin	a glass of wineverre de vin
בַּקְבּוּק מַיִם	bakbuk mayim	a bottle of waterbouteille d'eau
שֻׁלְחַן עֲבוֹדָה	shulchan avoda	a desk, a work tabletable de travail, bureau
שֻׁלְחַן פְּלַסְטִיק	shulchan plastik	a plastic tabletable en plastique
בֵּית סֵפֶר	beit sefer	schoolécole
כּוֹס פְּלַסְטִיק	kos plastik	a plastic cupgobelet en plastique
חֲדַר עֲבוֹדָה	chadar avoda	a study, an office roombureau (pièce)
מַפַּת יִשְׂרָאֵל	mapat yisra'el	a map of Israelcarte d'Israël
מַפַּת שַׁבָּת	mapat shabat	a Shabbat tableclothnappe de shabbat
גְּלִידַת שׁוֹקוֹלָד	glidat shokolad	chocolate ice creamglace au chocolat
כַּדּוּר סְפּוֹרְט	kadur sport	a sports ballballon de sport
כַּדּוּר גְּלִידָה	kadur glida	a scoop of ice creamboule de glace
מְכוֹנִית מִשְׁטָרָה	mechonit mishtara	a police carvoiture de police
מִשְׁטֶרֶת יִשְׂרָאֵל	mishteret yisra'el	the Israel Policepolice d'Israël

TextTexteקְצָת עַל מֵאָה שְׁעָרִיםקְצָת עַל מֵאָה שְׁעָרִים

A reading from עברית מן ההתחלה, lesson 12. Twenty-one sentences about the neighbourhood.Une lecture de עברית מן ההתחלה, leçon 12. Vingt et une phrases sur le quartier.

מֵאָה שְׁעָרִים הִיא מֵהַשְּׁכוּנוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת בִּירוּשָׁלַיִם.
me'a she'arim hi mehashchunot harishonot birushalayim.
Mea Shearim is one of the first neighbourhoods of Jerusalem.Mea Shearim est l'un des premiers quartiers de Jérusalem.
הִיא קָמָה בְּ־1874 (אֶלֶף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שִׁבְעִים וְאַרְבַּע).
hi kama be 1874 (elef shmone me'ot shiv'im ve-arba).
It was founded in 1874.Il a été fondé en 1874.
גָּרִים שָׁם יְהוּדִים דָּתִיִּים מְאוֹד.
garim sham yehudim datiyim me'od.
Very religious Jews live there.Y habitent des Juifs très religieux.
הָאֲנָשִׁים בְּמֵאָה שְׁעָרִים מִתְלַבְּשִׁים כְּמוֹ הַיְּהוּדִים בְּאֵירוֹפָּה בַּמֵּאָה הַ־18 (שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה) וּבַמֵּאָה הַ־19 (תְּשַׁע עֶשְׂרֵה).
ha'anashim beme'a she'arim mitlabshim kmo hayehudim be'eiropa bame'a a 18 (shmone esre) uvame'a a 19 (tsha esre).
The people of Mea Shearim dress like the Jews of Europe in the 18th and 19th centuries.Les gens de Mea Shearim s'habillent comme les Juifs d'Europe au 18e et au 19e siècle.
בַּשְּׁכוּנָה יֵשׁ בָּתֵּי כְּנֶסֶת רַבִּים.
bashchuna yesh batei kneset rabim.
In the neighbourhood there are many synagogues.Dans le quartier il y a de nombreuses synagogues.
הַגְּבָרִים מִתְפַּלְּלִים שָׁם שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם.
hagvarim mitpalelim sham shalosh pe'amim beyom.
The men pray there three times a day.Les hommes y prient trois fois par jour.
לְיַד הַרְבֵּה בָּתֵּי כְּנֶסֶת יֵשׁ מִקְוֶה.
leyad harbe batei kneset yesh mikve.
Next to many synagogues there is a mikveh.Près de beaucoup de synagogues il y a un mikvé.
הַגְּבָרִים מִתְרַחֲצִים בַּמִּקְוֶה לִפְנֵי שַׁבָּת וְלִפְנֵי חַג וְהַנָּשִׁים מִתְרַחֲצוֹת שָׁם בִּזְמַנִּים אֲחֵרִים.
hagvarim mitrachatzim bamikve lifnei shabat velifnei chag vehanashim mitrachatzot sham bizmanim acherim.
The men bathe in the mikveh before Shabbat and before a festival, and the women bathe there at other times.Les hommes se baignent au mikvé avant le shabbat et avant les fêtes, et les femmes s'y baignent à d'autres moments.
בְּמֵאָה שְׁעָרִים יֵשׁ גַּם הַרְבֵּה יְשִׁיבוֹת.
beme'a she'arim yesh gam harbe yeshivot.
In Mea Shearim there are also many yeshivas.À Mea Shearim il y a aussi beaucoup de yeshivot.
בַּיְּשִׁיבוֹת לוֹמְדִים יְלָדִים וּבַחוּרִים.
bayeshivot lomdim yeladim uvachurim.
In the yeshivas children and young men study.Dans les yeshivot étudient des enfants et des jeunes hommes.
הַבַּחוּרוֹת הַצְּעִירוֹת לוֹמְדוֹת בְּבֵית סֵפֶר עַד גִּיל שְׁבַע עֶשְׂרֵה אוֹ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וּמִתְחַתְּנוֹת.
habachurot hatze'irot lomdot beveit sefer ad gil shva esre o shmone esre umitchatnot.
The young women study at school until the age of seventeen or eighteen and get married.Les jeunes filles étudient à l'école jusqu'à l'âge de dix-sept ou dix-huit ans et se marient.
בַּחוּרָה בַּת עֶשְׂרִים הִיא כְּבָר אִמָּא עִם שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים.
bachura bat esrim hi kevar ima im shnayim o shlosha yeladim.
A young woman of twenty is already a mother with two or three children.Une jeune femme de vingt ans est déjà mère de deux ou trois enfants.
גַּם הַבַּחוּרִים מִתְחַתְּנִים בְּגִיל צָעִיר, בְּנֵי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹ תְּשַׁע עֶשְׂרֵה, וּמַמְשִׁיכִים לִלְמוֹד גַּם אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה.
gam habachurim mitchatnim begil tza'ir, bnei shmone esre o tsha esre, umamshichim lilmod gam acharei hachatuna.
The young men too marry young, at eighteen or nineteen, and go on studying even after the wedding.Les jeunes hommes aussi se marient jeunes, à dix-huit ou dix-neuf ans, et continuent d'étudier même après le mariage.
בָּרְחוֹבוֹת שֶׁל מֵאָה שְׁעָרִים יֵשׁ הַרְבֵּה חֲנוּיוֹת מְיֻחָדוֹת.
barchovot shel me'a she'arim yesh harbe chanuyot meyuchadot.
In the streets of Mea Shearim there are many special shops.Dans les rues de Mea Shearim il y a beaucoup de magasins particuliers.
תַּיָּרִים בָּאִים לַחֲנוּיוֹת הָאֵלֶּה וְקוֹנִים סְפָרִים כְּמוֹ: תָּנָ"ךְ, מִשְׁנָה, תַּלְמוּד.
tayarim ba'im lachanuyot ha'ele vekonim sfarim kmo: tanach, mishna, talmud.
Tourists come to these shops and buy books such as the Tanakh, the Mishnah, the Talmud.Des touristes viennent dans ces magasins et achètent des livres comme la Bible, la Mishna, le Talmud.
הֵם קוֹנִים גַּם מְזוּזוֹת, טַלִּיתוֹת וְעוֹד.
hem konim gam mezuzot, talitot ve'od.
They also buy mezuzahs, prayer shawls and more.Ils achètent aussi des mezouzot, des châles de prière et d'autres choses encore.
בָּרְחוֹבוֹת שֶׁל הַשְּׁכוּנָה יֵשׁ תָּמִיד הַרְבֵּה מוֹדָעוֹת.
barchovot shel hashchuna yesh tamid harbe moda'ot.
In the streets of the neighbourhood there are always many notices.Dans les rues du quartier il y a toujours beaucoup d'affiches.
הַמּוֹדָעוֹת בְּעִבְרִית, אֲבָל לִפְעָמִים יֵשׁ מִלִּים בְּיִידִישׁ.
hamoda'ot be'ivrit, aval lif'amim yesh milim beyidish.
The notices are in Hebrew, but sometimes there are words in Yiddish.Les affiches sont en hébreu, mais parfois il y a des mots en yiddish.
הָאֲנָשִׁים קוֹרְאִים אֶת הַמּוֹדָעוֹת הָאֵלֶּה כְּמוֹ עִתּוֹן וְיוֹדְעִים מָה חָדָשׁ בַּשְּׁכוּנָה.
ha'anashim kor'im et hamoda'ot ha'ele kmo iton veyod'im ma chadash bashchuna.
People read these notices like a newspaper and know what is new in the neighbourhood.Les gens lisent ces affiches comme un journal et savent ce qu'il y a de nouveau dans le quartier.
לְמָשָׁל: חֲנוּת כּוֹבָעִים מַזְמִינָה אֶת כֻּלָּם לָבוֹא וְלִרְאוֹת אֶת הַכּוֹבָעִים הַחֲדָשִׁים לְפֶסַח.
lemashal: chanut kova'im mazmina et kulam lavo velir'ot et hakova'im hachadashim lefesach.
For example: a hat shop invites everyone to come and see the new hats for Pesach.Par exemple : un magasin de chapeaux invite tout le monde à venir voir les nouveaux chapeaux pour Pessah.
אוֹ: מְבַקְּשִׁים מִבַּחוּרִים וּמִבַּחוּרוֹת לֹא לְטַיֵּל בַּשְּׁכוּנָה בְּיַחַד.
o: mevakshim mibachurim umibachurot lo letayel bashchuna beyachad.
Or: young men and young women are asked not to walk around the neighbourhood together.Ou : on demande aux jeunes hommes et aux jeunes femmes de ne pas se promener ensemble dans le quartier.
אוֹ: רַבָּנִים מַזְמִינִים אֶת כֻּלָּם לָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְגֶשֶׁם.
o: rabanim mazminim et kulam lavo lehitpalel legeshem.
Or: rabbis invite everyone to come and pray for rain.Ou : des rabbins invitent tout le monde à venir prier pour la pluie.

FormsFormesThe nouns of the dayLes noms du jour

WordMot	sg	pl
tabletablem	שֻׁלְחָןshulchan	שֻׁלְחָנוֹתshulchanot
glass, cupverre, tassef	כּוֹסkos	כּוֹסוֹתkosot
bottlebouteillem	בַּקְבּוּקbakbuk	בַּקְבּוּקִיםbakbukim
map; tableclothcarte ; nappef	מַפָּהmapa	מַפּוֹתmapot
policepolicef	מִשְׁטָרָהmishtara	מִשְׁטָרוֹתmishtarot
salarysalairef	מַשְׂכּוֹרֶתmaskoret	מַשְׂכּוֹרוֹתmaskorot
bill, accountfacture, addition, comptem	חֶשְׁבּוֹןcheshbon	חֶשְׁבּוֹנוֹתcheshbonot
problemproblèmef	בְּעָיָהbe'aya	בְּעָיוֹתbe'ayot
medicinemédicamentf	תְּרוּפָהterufa	תְּרוּפוֹתterufot
picture, photophoto, imagef	תְּמוּנָהtmuna	תְּמוּנוֹתtmunot
neighbourhoodquartierf	שְׁכוּנָהshchuna	שְׁכוּנוֹתshchunot
hundred; centurycent ; sièclef	מֵאָהme'a	מֵאוֹתme'ot
time, occasionfoisf	פַּעַםpa'am	פְּעָמִיםpe'amim
mikveh, ritual bathmikvé, bain rituelm	מִקְוֶהmikve	מִקְוִיםmikvim
festival, holidayfête (religieuse)m	חַגchag	חַגִּיםchagim
yeshivayeshiva, école talmudiquef	יְשִׁיבָהyeshiva	יְשִׁיבוֹתyeshivot
weddingmariage (noce)f	חֲתֻנָּהchatuna	חֲתֻנּוֹתchatunot
mezuzahmezouzaf	מְזוּזָהmezuza	מְזוּזוֹתmezuzot
prayer shawlchâle de prièref	טַלִּיתtalit	טַלִּיתוֹתtalitot
notice, posteraffiche, annoncef	מוֹדָעָהmoda'a	מוֹדָעוֹתmoda'ot
hatchapeaum	כּוֹבַעkova	כּוֹבָעִיםkova'im
rainpluiem	גֶּשֶׁםgeshem	גְּשָׁמִיםgeshamim

FormsFormesTwo adjectivesDeux adjectifs

WordMot	m.s	f.s	m.pl	f.pl
religiousreligieux	דָּתִיdati	דָּתִיָּהdatiya	דָּתִיִּיםdatiyim	דָּתִיּוֹתdatiyot
specialspécial, particulier	מְיֻחָדmyuchad	מְיֻחֶדֶתmyuchedet	מְיֻחָדִיםmyuchadim	מְיֻחָדוֹתmeyuchadot

VocabularyVocabulaireWords this lesson usedLes mots que ce cours a employés

HebrewHébreu	ReadingLecture	MeaningSens
סְמִיכוּת	smichut	construct state (two nouns joined)état construit
נִסְמָךְm.s	nismach	the first noun of a סְמִיכוּתle premier nom d'une סְמִיכוּת
סוֹמֵךְm.s	somech	the second noun of a סְמִיכוּתle second nom d'une סְמִיכוּת
יַיִןm.s	yayin	winevin
פְּלַסְטִיקm.s	plastik	plasticplastique
שׁוֹקוֹלָדm.s	shokolad	chocolatechocolat
חֲצִי שָׁעָהm.s	chatzi sha'a	half an hourdemi-heure
אַנְטִיבִּיּוֹטִיקָהf.s	antibiyotika	antibioticsantibiotiques
אֲרוּחַת עֶרֶבf.s	aruchat erev	dinnerdîner
הוֹרִיםm.pl	horim	parentsparents
אִתּוֹm.3s	ito	with himavec lui
אִתָּםm.3pl	itam	with themavec eux
נָכוֹן	nachon	right, correctjuste, correct
רַבִּיםm.pl	rabim	many (m. pl.)nombreux
גְּבָרִיםm.pl	gvarim	menhommes
נָשִׁיםf.pl	nashim	womenfemmes
כְּמוֹ	kmo	like, ascomme
כְּבָר	kevar	alreadydéjà
לְמָשָׁל	lemashal	for examplepar exemple
כֻּלָּם	kulam	everyonetout le monde
בְּיַחַד	beyachad	togetherensemble
וְעוֹד	ve'od	and moreet d'autres encore
יִידִישׁf.s	yidish	Yiddishyiddish
לְפֶסַח	lefesach	for Pesachpour Pessah
בֶּןm.s	ben	son; aged (m.)fils ; âgé de (m.)
בַּתf.s	bat	daughter; aged (f.)fille ; âgée de (f.)
בְּנֵיm.pl	bnei	aged (pl.)âgés de (pl.)
לִדְחוֹת	lidchot	to postpone, to delayretarder, reporter

DialogueDialoguePage 240: דָּנִי is illPage 240 : דָּנִי est malade

הָלַכְתָּ לַמִּרְפָּאָה?
halachta lamirpa'a?
Did you go to the clinic?Tu es allé au dispensaire ?
הָלַכְתִּי.
halachti.
I did.J'y suis allé.
דִּיבַּרְתָּ עִם הָרוֹפֵא?
dibarta im harofe?
Did you speak with the doctor?Tu as parlé avec le médecin ?
דִּיבַּרְתִּי.
dibarti.
I did.J'ai parlé.
סִיפַּרְתָּ מָה הַבְּעָיָה?
siparta ma habe'aya?
Did you say what the problem was?Tu as raconté quel était le problème ?
סִיפַּרְתִּי.
siparti.
I did.J'ai raconté.
בִּיקַּשְׁתָּ אַנְטִיבִּיּוֹטִיקָה?
bikashta antibiyotika?
Did you ask for antibiotics?Tu as demandé des antibiotiques ?
בִּיקַּשְׁתִּי.
bikashti.
I did.J'ai demandé.
קִיבַּלְתָּ?
kibalta?
Did you get them?Tu as reçu ?
קִיבַּלְתִּי.
kibalti.
I did.J'ai reçu.
כַּמָּה שִׁילַּמְתָּ?
kama shilamta?
How much did you pay?Combien as-tu payé ?
שִׁילַּמְתִּי חֲמִשָּׁה־עָשָׂר שְׁקָלִים.
shilamti chamisha-asar shkalim.
I paid fifteen shekels.J'ai payé quinze shekels.

Practise this lessonTravailler ce cours

This day only. What you answer here counts everywhere else on the site, so a word you get right below is one the main practice will stop asking so often.Ce cours uniquement. Ce que vous répondez ici compte partout ailleurs sur le site : un mot réussi ci-dessous est un mot que l'entraînement principal vous demandera moins souvent.